כשאנשים שומעים את השם "ויטן טרייר", התגובה הנפוצה היא שאלה מבולבלת: מה זה בכלל ויטן? חלק חושבים שמדובר בגזע אמריקאי חדש, אחרים בטוחים שזה איזה הכלאה של פודל. האמת היא שהגזע הזה הוא אחד הטריירים העתיקים באירלנד, עם היסטוריה של יותר ממאתיים שנה, והוא הרבה יותר מורכב ממה שהפרווה הרכה והחיננית שלו מרמזת.
הסיפור של הויטן טרייר מתחיל באירלנד של המאה ה-18. אירלנד הייתה אז מדינה עמוסת חוקים מגבילים. חוקי הציד האנגליים, שנועדו לשמר את הציד לבני האצולה, אסרו על האוכלוסייה המקומית להחזיק כלבי ציד גדולים כמו אייריש וולפהאונד או ביגל. האירים, עם הפרקטיות שאיפיינה אותם, לא ויתרו. הם פשוט יצרו כלב אחר. הם לקחו את הטריירים האיריים המקומיים, ערבבו אותם עם כלבים נוספים, ויצרו כלב חקלאי רב-תכליתי שהיה מספיק קטן כדי לא להיחשב ככלב ציד אסור, אבל מספיק מוכשר כדי לעשות בדיוק את אותה העבודה.
הויטן טרייר הפך לכלב של האיכר האירי. קראו לו "הזאב של העני", והוא באמת היה כזה. הוא שמר על הבית, על הרפת, על התבואה. הוא צד חולדות ועכברים שהרסו את המזון. הוא ריעה את הצאן והבקר. הוא הזהיר מפני זרים. בקיצור, הוא היה חווה שלמה על ארבע רגליים. העובדה שהוא היה כלב אחד שעושה את כל התפקידים האלה היא המפתח להבנת האופי שלו. הוא לא היה מומחה בתחום אחד כמו גרייהאונד שרץ או טרייר שצד שועלים. הוא היה ג'ק של כל המקצועות, וזה בדיוק מה שעיצב את האישיות שלו.
כדי להבין איך התפקיד הזה עיצב את האופי, צריך לחשוב על השאלה שאין לה תשובה חד-משמעית. איזה סוג של אופי צריך כלב שיושב בבית עם המשפחה, אבל גם רץ לשדה לרדוף אחרי מזיקים, וגם עומד מול זר שמתקרב לחווה? התשובה היא אופי גמיש. הויטן טרייר פיתח את היכולת להסתגל למצבים שונים בתכלית, להיות חלק מהמשפחה ברגע אחד וכלב עבודה דרוך ברגע הבא. היכולת הזו להחליף מצבים היא אחת התכונות הייחודיות שלו, וזו גם הסיבה שבעלים שלא מבינים אותו עלולים להתבלבל.
המראה של הויטן טרייר מטעה מאוד. יש לו פרווה רכה, משיית, בגוון חיטה, ומבט עדין וסקרן בעיניים. הוא נראה כמו כלב שבא להתכרבל על הספה. אבל מי שמכיר טריירים אמיתיים יודע שהפרווה הרכה הזו מסתירה אופי של טרייר לכל דבר. הויטן הוא שילוב נדיר של עדינות ונחישות, של חיבוקים ורדיפה בלתי מתפשרת אחרי מה שמעניין אותו.
בשנות הארבעים של המאה הקודמת, הויטן טרייר התחיל לעשות את דרכו אל מחוץ לאירלנד. המגדלת לידיה פוגל ייצאה את הכלבים הראשונים לארצות הברית, ושם התחיל העניין הרציני בגזע. מועדון הויטן טרייר של אמריקה נוסד ב-1962, ומועדון בריטניה קם חמש שנים לפניו. בישראל הגזע עדיין נדיר יחסית. מי שמכיר אותו, לרוב כבר היה בבעלותו של ויטן בעבר וחוזר אליו שוב.
האופי של הויטן טרייר הוא אחת הסיבות שאנשים מתאהבים בו. הוא שובב, חברותי, תמיד במצב רוח טוב, ונהנה מחברתם של ילדים וכלבים אחרים. יש לו חיוך קבוע על הפנים, ממש ככה, וקל לאהוב אותו. אבל מתחת לחיוך הזה מסתתר טרייר עם דחפי ציד חזקים. הוא יכול לרדוף אחרי חתול, סנאי, או אפילו עלה מתעופף, בהתלהבות שלא מביישת כלב צייד אמיתי. מי שלא מבין את הדחף הזה, וחושב שהויטן הוא סתם כלב חמוד ורך, עלול למצוא את עצמו רץ אחריו בפארק.
אחד ההבדלים המשמעותיים בין הויטן טרייר לבין טריירים אחרים הוא יחסו לאנשים. בניגוד להרבה טריירים שנוטים להיות מרוחקים או חשדנים כלפי זרים, הויטן בדרך כלל פתוח, ידידותי ומקבל כל אדם שיושב לידו. זה נובע ישירות מהתפקיד שלו ככלב משפחה וחווה. הוא היה צריך לחיות עם בני הבית, לקבל אורחים, ולהיות חלק בלתי נפרד מהחיים בחווה האירית. הפן הזה הופך אותו לכלב משפחה מצוין, אבל הוא גם יוצר אתגר: בגלל שהוא כל כך חברותי, יש בעלים שמזניחים את האילוף הבסיסי מתוך מחשבה שהויטן "בסדר ככה". והאמת היא שבלי גבולות ברורים, גם הכלב הכי ידידותי יכול להפוך לנטל.
אחת התכונות המאפיינות את הויטן טרייר היא האנרגיה הגבוהה שלו. הוא לא כלב של טיול של חמש עשרה דקה פעמיים ביום. הוא צריך לפחות שעה של פעילות מאומצת, וכדאי להוסיף גם גירוי מנטלי בדמות משחקי חשיבה, חיפוש חפצים, או ספורט כלבים. מי שייתן לויטן את הגירוי הזה יקבל כלב רגוע ומאוזן בבית. מי שלא, יקבל כלב מתוסכל שעושה צרות. זה נכון להרבה גזעים, אבל אצל הויטן זה בולט במיוחד כי האנרגיה שלו בלתי נדלית כמעט.
האילוף של הויטן דורש עדינות ונחישות גם יחד. הוא אינטליגנטי, לומד מהר, ורוצה לרצות. אבל יש לו גם צד עקשן שאופייני לטריירים. הוא עלול לבדוק גבולות, להעמיד פנים שהוא לא שומע, או פשוט להחליט שהוא מעדיף לעשות משהו אחר. המפתח הוא עקביות וגיוון. הויטן משתעמם מאימונים חוזרים ונשנים, ולכן כדאי לשלב תרגילים מגוונים ולשמור על קצב מהיר. הוא מצטיין בספורט כלבים כמו זריזות ומשמעת, כי הוא נהנה מהאתגר המנטלי ומהעבודה המשותפת עם הבעלים.
ההיבט הבריאותי של הויטן טרייר הוא אחד הנושאים הרציניים ביותר שצריך להכיר לפני שאימצים אותו. לגזע יש נטייה לשתי מחלות קשות שמקורן באובדן חלבונים. פליטת חלבון דרך הכליות, הידועה בשם PLN, ופליטת חלבון דרך המעיים, הידועה בשם PLE. המחלות האלה עלולות להיות קטלניות אם לא מאבחנים אותן בזמן. הויטן טרייר נוטה גם לדיספלסיה של מפרק הירך, למחלת אדיסון הפוגעת בייצור ההורמונים של בלוטת יותרת הכליה, ולדיספלסיה כלייתית. לכן חשוב לבחור מגדל אחראי שבודק את כלבי הרבייה שלו ומקפיד על בדיקות סקר גנטיות. תוחלת החיים הממוצעת היא 12 עד 14 שנים, וכלבים רבים נשארים פעילים ושובבים גם בגיל מבוגר.
הטיפוח של הויטן טרייר הוא נושא שלם בפני עצמו. בניגוד לרוב הטריירים שיש להם פרווה קשה ודורשת טרימינג, לויטן יש פרווה רכה, משיית, שנשרה מעט מאוד אבל מסתבכת בקלות. כדי לשמור על פרווה יפה ובריאה, יש להבריש אותה מדי יום ולשלוח אותה למספרה כל חודשיים-שלושה. מי שלא מוכן להשקיע בטיפוח, כדאי שיחשוב פעמיים. יש הבדל בין שני סוגי פרווה עיקריים: הסוג האירי, רך וגלי יותר, והסוג האמריקאי, עבה ומלא יותר.
בבית, הויטן מתנהג בצורה שונה מאשר בשטח. הוא יכול להיות שקט ורגוע, לשכב על הספה ולהתבונן במתרחש, אבל ברגע שמתחיל משהו מעניין, הוא קם, זקוף ומרוכז. הוא כל הזמן בקונטקסט, קולט מה קורה סביבו, גם כשהוא נראה רגוע. התכונה הזו, של ערנות מתמדת, היא מה שהפך אותו לשומר מצוין בחווה האירית. היום היא הופכת אותו לכלב שתמיד יודע מה קורה בבית, גם כשהוא לא מראה את זה.
חשוב להבין שהויטן טרייר הוא כלב חכם מאוד. הוא לומד טריקים חדשים תוך שניות, אבל הוא גם לומד באותה מהירות איך להשיג את מה שהוא רוצה. בעלי ויטן רבים מספרים איך הכלב שלהם למד לפתוח דלתות, לחלץ חטיפים מארונות, ולשכנע כל אדם שיושב מולו לתת לו עוד ביס. הסקרנות והתושייה שלו הן חלק מהקסם, אבל הן גם דורשות ניהול.
הקשר המשפחתי של הויטן עם הקרי בלו טרייר והאיריש טרייר הוא מרתק. שלושת הגזעים חולקים מוצא משותף, אבל התפתחו לכיוונים שונים. הקרי בלו הפך לכלב ציד רב-תכליתי עם פרווה כחולה, האיריש טרייר התמחה בציד אדום, והויטן נשאר הכלב האוניברסלי של האיכר האירי. כל אחד מהם פיתח אופי שונה שמתאים לתפקידו, אבל כולם חולקים את הנחישות והאומץ האופייניים לטריירים האירים.
מבחינת תזונה, הויטן אינו בעייתי. הוא אוכל ברצון כל אוכל איכותי, אבל חשוב לשים לב למשקל שלו. טריירים נוטים להשמין אם לא מקפידים על הכמויות, והויטן אינו יוצא דופן. במיוחד אחרי סירוס, קצב חילוף החומרים יורד והסיכון לעלייה במשקל עולה. מומלץ לחלק את הארוחות לשתיים ביום ולמדוד את הכמויות.
למי מתאים הויטן טרייר? הוא מתאים למשפחות פעילות שיש להן ניסיון קודם עם כלבים. הוא נהדר עם ילדים, אבל כמו בכל טרייר, חשוב ללמד את הילדים לכבד את המרחב שלו. הוא מתאים גם למגורים בדירה בתנאי שמקבל מספיק פעילות גופנית ומנטלית. מי שמחפש כלב שילווה אותו בריצה, בטיול, בקמפינג, ימצא בויטן חבר מושלם. אבל מי שמחפש כלב שישכב על הספה ולא יפריע, עלול להתאכזב.
הויטן טרייר סובל מגורל דומה לסקיי טרייר במובן אחד: אנשים לא לוקחים אותו ברצינות. המראה הרך והחינני שלו גורם להם לשכוח שמדובר בטרייר אמיתי, עם כל מה שזה אומר. וזו טעות שעולה ביוקר. מי שמבין שהויטן הוא כלב עבודה אירי בנשמה, עם אינטליגנציה, דחף ציד, נחישות, ואהבה אמיתית לאנשים שלו, יקבל את אחד הכלבים המפרגנים והמהנים שיש. מי שמחפש סתם כלב יפה עם פרווה חומה, כדאי שיחפש במקום אחר.
בישראל הויטן עוד לא הפך לגזע פופולרי כמו הלברדור או הגולדן, וזה דווקא יתרון. המגדלים פה הם אנשים רציניים שמקפידים על בריאות הכלבים ועל אופי נכון. מי שנכנס לעולם של הויטן טרייר, בדרך כלל נשאר בו. יש משהו בשילוב של המראה החינני, האופי השובב, והנחישות של טרייר אמיתי, שיוצר קשר שאי אפשר להסביר במילים. צריך להכיר את הויטן מקרוב כדי להבין על מה אני מדבר.
אחד האתגרים הגדולים בגידול ויטן טרייר הוא הצורך שלו בקרבה מתמדת לבני הבית. הוא מתקשה מאוד להיות לבד שעות ארוכות. הכלב הזה נוצר כדי לחיות לצד אנשים, לעבוד איתם, להיות חלק בלתי נפרד מהחיים. השארתו לבד שמונה שעות ביום היא עינוי בשבילו ועלולה להוביל להתנהגות הרסנית. למי שעובד שעות ארוכות מחוץ לבית, הויטן הוא לא הבחירה הנכונה אלא אם כן יש אפשרות לקחת אותו למעון או להיעזר בהולכת כלבים.
המבנה הגופני של הויטן מספר גם הוא סיפור. הגובה בשכם הוא כ-46 עד 48 סנטימטר לזכרים, והמשקל נע בין 14 ל-18 קילוגרם. המבנה הקומפקטי והחזק מעניק לו את היכולת לעבוד שעות ארוכות מבלי להתעייף מהר. הגוף שלו בנוי לסבולת, לא למהירות. בשונה מגרייהאונד שרץ למרחק קצר במהירות עצומה, הויטן יכול לעבוד שמונה שעות רצוף בחווה, לעבור בין שדות, לבדוק גדרות, לרדוף אחרי מזיקים, ועדיין להישאר ערני ופעיל.
הדבר האחרון שכדאי לומר על הויטן טרייר הוא שהוא גזע שלוקח זמן להתבגר. הרבה טריירים מתבגרים יחסית מהר ומגיעים לבגרות נפשית בגיל שנה וחצי עד שנתיים. הויטן לוקח יותר זמן. הגור נשאר שובב ותינוקי עד גיל שנתיים וחצי ולפעמים שלוש. זה אומר שמי שמאמץ ויטן צריך להיות מוכן לתקופה ארוכה של גורות, עם כל ההתלהבות, האנרגיה והצרות שהיא מביאה. מצד שני, זה גם אומר שהויטן נשאר צעיר ברוחו גם בגיל מבוגר, וזה קסם בפני עצמו.
נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים
עוד במשפחה של טריירים:
התוכן נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים
רוצים לדעת אם הגזע מתאים לכם? שיחה אחת של 15 דקות.
ייעוץ לבחירת גזעמחפשים מאלף לגזע הזה? מאגר המאלפים שלנו · 054-620-4368