הוא נראה חמוד. קטן, מצחיק, עם חיוך רחב וזנב מכשכש. הוא מופיע בסרטים ועושה פרצופים. ואז הוא מסתכל לך בעיניים ומחליט: אתה לא באמת חושב שתגיד לי מה לעשות, נכון?

הג'ק ראסל הוא לא כלב קטן. הוא טרייר עבודה שלם בגוף של שמונה קילו. אותו יצר ציד, אותה נחישות, אותו חוסר פחד, באריזה שהרבה אנשים טועים לחשוב שהיא לא רצינית.

בשטח, פגשתי ג'ק ראסל שגרם יותר נזק מרוטוויילר. לא כי הוא חזק יותר. כי הבעלים שלו לא האמינו שכלב כזה קטן יכול להיות כל כך נחוש. והוא לא מסוכן בכוונה. הוא פשוט לא יודע לפחד.

פרק ראשון: הכומר שרצה כלב שיכנס מתחת לאדמה

הכומר ג'ון ראסל, איש דת מאזור צפון דבון שבדרום-מערב אנגליה, היה צייד שועלים נלהב. הוא חיפש כלב שיעשה מה שהפוקס טרייר הגדול עשה, לרדוף שועלים, אבל בגרסה קטנה וקומפקטית שתוכל להיכנס למחילות צרות.

ראסל פיתח זן של טריירים לבנים קטנים שרצו עם שיחת הצייד מעל הקרקע, אבל גם ירדו למחילה של שועל מתחת לאדמה. הכלבים האלה לא נועדו להרוג את השועל. הם נועדו לרדוף אותו החוצה. הציידים מחכים למעלה, השועל בורח, הכלבים רצים אחריו. זה ציד שועלים קלאסי.

הצבע הלבן לא היה מקרי. טרייר שנכנס למחילה חשוכה, עם שועל אדום בפינה, צריך שהצייד יוכל להבחין בו כשהוא יוצא. לבן זה הכי קל לראות, גם כשהוא מכוסה באדמה ודם.

ראסל לא ניהל ספר הרבעה מסודר. הוא גידל לפי תפקוד: הכלב הכי טוב בציד התרבה. כלב שנכשל לא. אחרי מותו ב-1883, הכלבים שלו המשיכו להתקיים בקרב ציידים, בלי תיעוד רשמי, תחת השם Jack Russell Terriers.

העבודה הזו, מתחת לאדמה, בחושך, לבד, מול חיה טורפת, היא המפתח להבנת הגזע. טרייר שנכנס למחילה לא יכול לשאול אף אחד מה לעשות. הוא מקבל החלטות בעצמו, תחת לחץ, בלי ליווי. מי שנבחר לדורות על עבודה כזו יצא אמיץ, עצמאי, וחד כתער.

פרק שני: אוסטרליה משנה את הצורה

בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, מגדלים באוסטרליה לקחו את הטריירים האלה ופיתחו אותם לגזע מודרני. האוסטרלים חיפשו כלב עבודה קומפקטי לחוות: לוכד עכברושים, צייד נחשים, שומר שטח.

ההגעה לאוסטרליה שינתה את הגזע: רגליים קצרות יותר, גוף מעט ארוך יותר, ופיתוח שלושה סוגי פרווה, חלקה, קשה ובינונית. ב-2001 הכירה ה-FCI בג'ק ראסל כגזע נפרד, תחת תקן 345.

הנה ההבחנה שכמעט אף אחד לא מכיר: יש שני גזעים כמעט זהים, וההבדל היחיד ביניהם הוא הגובה. הפרסון ראסל טרייר, תקן 339, הוא הגרסה הגבוהה, 33 עד 36 סנטימטר, שפותחה באנגליה לריצה אחרי שועל גם מעל הקרקע. הג'ק ראסל המודרני, 25 עד 30 סנטימטר, התפתח באוסטרליה כגרסה נמוכה שהתמחתה בכניסה למחילות. האופי זהה. הרגליים שונות.

פרק שלישי: סיפור מהשטח : מיקי, הטרייר שהשתלט

זוג מבוגרים, בני שבעים ומשהו, הגיע אליי עם ג'ק ראסל בן שנתיים בשם מיקי.

מיקי שלט בבית. לא סתם שלט, שלט. הוא נבח על האורחים, גנב אוכל מהצלחות, תפס את הספה ולא זז. כשניסו להוריד אותו, הוא נהם. כשהאישה רצתה לעבור בחדר, הוא חסם. כלב של שמונה קילו, והם פחדו ממנו.

הם אמרו: הוא קטן ומצחיק. לא רצינו להיות קשים איתו.

זו הטעות. טרייר לא רואה את עצמו כקטן. המוח שלו לא יודע שהוא שמונה קילו. הוא יודע שהוא נכנס למחילה מול שועל ויצא בחיים. מצבי רוח של בני אדם לא מפחידים אותו.

התחלנו בארבעה כללים: מיקי לא ישן במיטה. מיקי אוכל אחרי בני האדם. הספה היא רשות, לא זכות. ו"לא" זה לא "אולי".

תוך שלושה שבועות מיקי הפך משליט ביתי לכלב. לא עצוב, לא מדוכא, רגוע. כי גבולות הם לא עונש לטרייר. גבולות הם שפה.

האישה אמרה לי אחר כך: לא ידענו שהוא צריך שנגיד לו מה לעשות. חשבנו שהוא שמח ככה.

הוא לא היה שמח. הוא היה מפוחד מאחריות. טרייר בלי גבולות הוא כמו טייס בלי מגדל פיקוח: עף, אבל לא נוחת.

פרק רביעי: יצר ציד שאי אפשר לבטל

היצר החזק ביותר בג'ק ראסל הוא יצר הציד והמרדף. הוא ירדוף אחרי הכל: חתול, סנאי, אופניים, ילד רץ, חרק, עלה נושר. אם זה זז, זה טרף פוטנציאלי.

בסדר הטריפה הטבעי, הג'ק ראסל נבחר לשלבים הכי סופיים: מרדף בלתי ניתן לעצירה, תפיסה מהירה כהרף עין, ונער קטלני. כשהוא מנער צעצוע, הוא מבצע את אותה תנועה שבה נהג להרוג חולדה. זה לא הרסני. זה גנטי. הוא רץ כדי לתפוס, להרוג ולפרק.

חשוב להבין את זה: כלב שמונה קילו עם יצר ציד של רועה גרמני. אי אפשר לבטל את היצר הזה. אפשר רק לתת לו כיוון. מי שמנסה ללמד ג'ק ראסל "לא לרדוף" לומד מהר מאוד שהגנטיקה מנצחת.

האחיזה שלו חזקה במיוחד יחסית לגודל. הוא יכול להחזיק בצעצוע ולא לשחרר גם כשמרימים אותו באוויר. הוא פשוט ייתלה. השורש של זה בעבודה במחילה: שועל לא מחכה בסבלנות להיתפס. צריך להחזיק אותו במקום עד שהצייד מגיע. כלב שהרפה לא צד בהצלחה.

פרק חמישי: הנהיגות הנמוכה והמוח החד

הג'ק ראסל הוא אחד הגזעים החכמים שיש, וגם אחד העקשנים ביותר. הוא יודע בדיוק מה אתה רוצה ממנו. הוא פשוט מחליט אם כדאי לו לעשות את זה.

התקן הרשמי מתאר אותו כידידותי עם ביטחון עצמי רגוע. לא היסטרי, לא נוירוטי. ג'ק ראסל מאוזן יודע מי הוא. הוא לא צריך להוכיח כלום. הוא פשוט יודע.

למה הנהיגות נמוכה? כי הוא גודל לעבוד לבד. מתחת לאדמה, בחושך, בלי שאף אחד אומר לו מה לעשות. כלב שעצמאות הייתה לו תנאי הישרדות לא הופך בקלות לצייתן שולחני. הוא ישתף איתך פעולה כשמעניין אותו, ויתעלם כשהריח של עכבר בשדה מעניין אותו יותר.

זה גם מסביר את התעוזה מול כלבים גדולים. לג'ק ראסל יש יכולת לחימה פרופורציונלית כמו של כלב גדול פי ארבעה. לא מתוך תוקפנות, מתוך נחישות. הוא פשוט לא יודע לוותר. ראיתי ג'ק ראסל שנלחם ברועה גרמני על כדור. לא התרחק, תקף חזרה. הרועה היה בהלם. הג'ק ראסל לא נפגע. לא כי הוא חזק יותר, כי הוא לא הפסיק.

כשהוא נושך מפחד, וזה קורה, זה כמעט תמיד כשאין לו דרך לברוח. ברירת המחדל שלו היא בריחה. אבל אם הוא תקוע, בפינה, מול איום אמיתי, הוא ינשך. זה לא קשור לגודל שלו. זה קשור לחוסר הפרופורציה שבו הוא חי.

פרק שישי: המיתוסים שצריך לפרק

המיתוס הכי מסוכן בתרבות הכלבים הישראלית: ג'ק ראסל זה כלב מצחיק למתחילים. הוא הגזע הנמכר ביותר בישראל לבעלי כלבים ראשונים. קטן, חמוד, אפשר לקחת אותו לכל מקום.

המציאות: הוא כנראה הטרייר הכי אינטנסיבי, פרופורציונלית, במשפחת הטריירים כולה. הוא חכם מדי לטובתו, נחוש כמו מכבש, לא מתעייף, לא מוותר. ואם אתה לא נותן לו מבנה, הוא בונה לעצמו. והמבנה שלו לא כולל אותך בתור הבוס.

גם המיתוס "הוא מתאים לדירה" מטעה. ג'ק ראסל יכול לחיות בדירה, בתנאי שמקבל מספיק גירוי. אבל ג'ק ראסל בדירה בלי עבודה הוא אסון: נביחות אינסופיות, רהיטים הרוסים, חפירה בשטיחים. הוא לא צריך דירה גדולה. הוא צריך עבודה. דירה של 30 מטר עם בעלים שעובד איתו שעה ביום עדיפה על וילה עם בעלים שלא שם.

וזה לא נכון שהוא נהדר עם ילדים, לא בלי השגחה. הוא אוהב לשחק, אבל המשחק שלו הוא רצף ציד: ריצה, תפיסה, נשיכה. ילד רץ וג'ק ראסל זה סיכון. לא נשיכת תוקפנות, נשיכת תפיסה. והוא לא תמיד יודע להבדיל.

פרק שביעי: איך לחיות איתו

ג'ק ראסל בלי עבודה הוא כמו מנוע טורבו בלי שמן. הוא יתפרק. הספורט הכי טבעי לו הוא עבודת מחילה: מנהרות, ריח, מטרה. הוא נולד לזה. מוט פיתוי עם צעצוע בקצה נותן פורקן ליצר הציד בלי לברוח. עבודת חיפוש מרוכזת מרתקת אותו, עשר דקות חיפוש שוות ארבעים דקות הליכה. והוא מצוין בזריזות.

גבולות הם לא עניין של משא ומתן. הוא יבדוק כל גבול, כל יום. זה לא מרד, זה אופי. "לא" זה תמיד "לא", לא היום כן ומחר לא. הגבול נאכף בעקביות, לא בכעס. מיטה, ספה ואוכל: אתה קובע, לא הוא.

היזכרות היא תרגיל חובה. באזורים לא מגודרים, רצועה תמיד. תמיד. ותרגיל "תראה לי", הפניית קשב ממטרה אליך, הוא הכלי הכי חזק שיש מול יצר ציד.

הוא ינבח. זה חלק מהגזע. לצעוק עליו שיפסיק זה בזבוז זמן, הוא חושב שאתה מצטרף. ללמד "די", מילה אחת ברורה, עובד. אחרי שלוש או ארבע נביחות, תן לו להגיד מה שיש להגיד, ואז "די" והפסקת תשומת לב.

הוא יחפור. זה בדנ"א. תיתן לו ארגז חול או פינת חפירה ייעודית, ותגמל חפירה שם.

ויופתע לדעת: לג'ק ראסל יש נטייה לחרדת נטישה. הוא כל כך מחובר לבעלים שהפרידה קשה לו. תרגל פרידות הדרגתיות, קונג קפוא כשיוצאים, בלי דרמה ביציאה ובחזרה.

פרק שמיני: האם אני ממליץ?

לרוב האנשים, לא. הג'ק ראסל הוא כלב מדהים, חכם, אמיץ, נאמן, מלא חיים. אבל הוא לא כלב למתחילים. הוא לא כלב דירה קטן. הוא טרייר עבודה בגוף קומפקטי.

אם יש לך ניסיון, אם אתה מוכן להשקיע שעתיים ביום, אם אתה מבין שגבולות הם לא אכזריות, אם אתה לא מפחד מיצרים חזקים, אם אתה מחפש שותף להרפתקאות ולא כלב ספה, הוא יכול להיות הכלב הכי טוב שתכיר.

אם אתה מתחיל מוחלט, מחפש כלב רגוע, חושב ש"הוא קטן, לא צריך לאמן", לא אוהב נביחות, רוצה כלב שיישן על הספה עשרים שעות ביום, תבחר גזע אחר. ברצינות.

הג'ק ראסל הוא הוכחה חיה לכך שגודל לא קובע. כלב שנוצר כדי להיכנס מתחת לאדמה ולעמוד מול שועל, ימשיך לחיות עם האומץ הזה גם בסלון שלך. החמידות היא רק תופעת לוואי. מתחתיה עומד טרייר עבודה שלם, שצריך בעלים שיבין את זה.

מקורות

- FCI Standard Nr. 345, Jack Russell Terrier, Gruppe 3, Sektion 2 - FCI Standard Nr. 339, Parson Russell Terrier, Gruppe 3, Sektion 1 - Klub für Terrier von 1894 e.V. - Jack Russell Terrier Club Deutschland e.V. - zooroyal.de, Jack Russell Terrier: אופי, Haltung & Pflege - deine-tierwelt.de, גזעportrait: Jack Russell Terrier - Bradshaw, J.W.S. (2011). The Behaviour of the Domestic Dog. CABI - Mehrkam, L.R. & Wynne, C.D.L. (2014). Behavioral differences among dog breeds. Behavioural Processes - Coppinger, R. & Coppinger, L. (2001). Dogs: A Startling New Understanding of Canine Origin, Behavior, and Evolution. Scribner

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים