יש מיתוס נפוץ על סיליהאם טרייר, והוא שהגזע הזה הוא סתם עוד טרייר לבן וקטן שנועד לשבת על ברכיים של עשירים. האמת היא הפוכה לגמרי. הסיליהאם טרייר נוצר למטרה אחת ברורה: להיכנס למחילות של גיריות, לוטרות ושועלים, ולהתמודד איתם פנים אל פנים בחושך מוחלט. הוא לא היה כלב לוויה של הוליווד מההתחלה. הוא היה לוחם תת-קרקעי, והעובדה שבהמשך הפך לכלב האהוב על כוכבי קולנוע ובית המלוכה הבריטי היא רק עדות לאישיות הגדולה שהשתלבה בכל כך הרבה מקומות. אבל אל תטעו. מתחת למעיל הלבן המטופח, מסתתר אחד הטריירים הקשוחים ביותר שנוצרו אי פעם.
הסיפור של הסיליהאם טרייר מתחיל באמצע המאה התשע עשרה, באחוזה כפרית בשם סיליהאם האוס שבפמברוקשייר, ויילס. קפטן ג'ון אדוארדס, איש צבא לשעבר וחובב ציד נלהב, החליט לפתח את הכלב המושלם למשימה הספציפית שלו. הוא רצה כלב קטן מספיק כדי להיכנס למחילות של גיריות ולוטרות, אבל חזק ואמיץ מספיק כדי להתמודד איתן בתוך האדמה. גירית היא אחת החיות הקשוחות ביותר בממלכה הבריטית. יש לה לסתות חזקות, טפרים חדים, ועור עבה שמגן עליה. כלב שנכנס למחילה של גיריות חייב להיות אמיץ באופן יוצא דופן, נחוש, ובעל סיבולת גבוהה. הוא לא יכול לסגת. הוא חייב לעמוד מול החיה, לנשוך ולמשוך, עד שהצייד יחפור מעליו ויחלץ אותו.
אדוארדס לא תיעד בדיוק אילו גזעים הוא השתמש כדי ליצור את הסיליהאם. אבל מומחים מסכימים שהבסיס כלל את הקורגי הוולשי, הפוקס טרייר, הבול טרייר, הדנדי דינמונט טרייר, והווסט היילנד ווייט טרייר. יש גם עדויות שהאנגליש ווייט טרייר, גזע שנכחד מאז, שיחק תפקיד משמעותי. כל אחד מהגזעים האלה תרם משהו ייחודי. הקורגי נתן את הקומפקטיות והאינטליגנציה. הפוקס טרייר נתן את התעוזה והמהירות. הבול טרייר נתן את הכוח בנשיכה. והדנדי דינמונט נתן את האומץ הבלתי מתפשר.
הצבע הלבן לא היה בחירה אסתטית. הציידים בשטח היו צריכים להבחין בין הכלב לטרף בתוך הסבך ומתחת לאדמה. כלב לבן לא מתבלבל עם גירית כהה או עם שועל אדמדם. זו הסיבה שכל כך הרבה טריירים לבנים פותחו באותה תקופה, לא כי הם נראו יפה. הפרקטיקה הכתיבה את הצבעים, לא האופנה.
כשקפטן אדוארדס מת ב-1891, הבת שלו וחברים קרובים המשיכו את תוכנית הרבייה. בשנת 1903 הוצג הסיליהאם לראשונה בתערוכה, ובשנת 1908 הוקם מועדון הגזע הראשון. ההכרה הרשמית ממועדון הכלבנות הבריטי הגיעה ב-1911. משם החל המסע המטאורי של הגזע.
אחרי מלחמת העולם הראשונה, הסיליהאם טרייר הפך לתופעה תרבותית. הוא לא היה סתם כלב פופולרי. הוא היה הכלב של כוכבי הקולנוע הגדולים של התקופה. האמפרי בוגרט, בטי דייוויס, אליזבת טיילור, קארי גרנט, טלולה בנקהד. כולם החזיקו סיליהאם. קארי גרנט קרא לסיליהאם שלו ארצ'י ליץ', שמו האמיתי. אלפרד היצ'קוק, אחד הבמאים הגדולים בהיסטוריה, היה הבעלים של שלושה סיליהאמים, והוא שילב אותם בהופעות אורח בסרטים שלו. בסרט הציפורים מ-1963, היצ'קוק נראה יוצא מהחנות כשהוא מלווה בשניים מהסיליהאמים שלו. גם המחזאית אגתה כריסטי החזיקה סיליהאם, והמלך ג'ורג' החמישי היה בעלים גאה של כלב בשם ג'ק.
הנסיכה מרגרט, אחותה של המלכה אליזבת, אהבה את הסיליהאמים שלה עד כדי כך שלפי דיווחים עיתונאיים מ-1959, הוצאו הוראות מפורשות בארמון: כשהנסיכה אוכלת ארוחת בוקר במיטה, יש להביא את שני הסיליהאמים שלה יחד עם המגש. כשהיא חלתה, המלכה האם עצמה טיפלה בכלבים. אלה היו כלבים שחיו לצד מלכים, כוכבי קולנוע, ואנשי רוח מהשורה הראשונה.
אבל ההצלחה הזאת הייתה חרב פיפיות. ככל שהגזע הפך פופולרי יותר, כך החלו מגדלים להתמקד במראה החיצוני במקום באופי וביכולת העבודה. הפרווה הרכה והמשיית התחילה להחליף את הפרווה הקשה והחוטית שהייתה כל כך חיונית להגנה מפני קוצים ומים קרים. הבולטות של הזקן המרשים הפכה חשובה יותר מבריאות הכלב. מהר מאוד, הסיליהאם שבנה קפטן אדוארדס ככלב עבודה קשוח הפך לכלב תערוכה. זה היה השינוי שהוביל בסופו של דבר לקריסה הכמעט מוחלטת של הגזע.
אחרי מלחמת העולם השנייה, העניין בסיליהאם ירד בצורה חדה. גזעים זרים חדשים כמו השי טסו החלו לתפוס את מקומו. האיסור על קיצוץ זנבות פגע קשות בגזעים שעובדים בתת-קרקע, כי זנב קצר וחזק היה אמצעי חיוני לחילוץ הכלב מהמחילה. ובלי עבודה, בלי נוכחות בתערוכות גדולות, ובלי תועלת מעשית, הגזע כמעט נעלם. בשנת 2008, מספר הגורים שנרשמו במועדון הכלבנות הבריטי היה 43 בלבד. המספר הזה הציב את הסיליהאם בין שלושת הגזעים הנדירים ביותר בממלכה, לצד גזעים שכמעט נכחדו לחלוטין. בשנת 2024, הוא דורג במקום 168 מתוך 202 גזעים של מועדון הכלבנות האמריקאי.
אבל הסיפור לא נגמר שם. בשנת 2009, סיליהאם טרייר בשם צ'ארמין (בשמו המלא Ch. Efbe's Hidalgo At Goodspice) זכה בתחרות קרופטס, תחרות הכלבים הגדולה בעולם. זו הייתה הפתעה ענקית לעולם הכלבים. כלב מגזע כמעט נכחד עומד בראש הפירמידה. ה-BBC סירב לשדר את האירוע באותה שנה בעקבות מחלוקת קודמת, אבל המשמעות הייתה ברורה: הסיליהאם עדיין חי, ועדיין מסוגל להתחרות ברמה הגבוהה ביותר. וב-2023, סיליהאם נוסף בשם סטאש זכה בתחרות הכלבים הלאומית של ארצות הברית.
כדי להבין את האופי של הסיליהאם, צריך לחזור לעבודה המקורית שלו. כלב שנוצר להיכנס למחילות של גיריות חייב להיות חסר פחד באופן טבעי. הוא לא יכול להיות סקרן במידה מתונה. הוא חייב אמיץ ללא גבולות. הגירית לא תתרשם מכלב שמהסס. תוך כמה שניות של היסוס, הגירית תהפוך מטרף לצייד. מאות שנים של ברירה טבעית בחרו בכלבים שרצים קדימה בלי לחשוב פעמיים. הפיתוח המודרני יצר פער בין קווי תערוכה לקווי עבודה. הסיליהאמים שממשיכים לעבוד, לצוד גיריות וחולדות, שמרו על האופי המקורי הקשוח. אלה שמגיעים משורות התערוכה רכים יותר, אבל האינסטינקטים הבסיסיים עדיין שם, מתחת לפני השטח.
העצמאות הזאת היא מה שהופך את הסיליהאם לכלב מאתגר במיוחד לאילוף. הוא לא יעשה מה שאומרים לו רק כדי לרצות. הוא יחשוב על זה קודם, יבחן את הסיטואציה, ויחליט בעצמו אם זה שווה את המאמץ. זו אינטליגנציה, לא עקשנות. זה הבדל מהותי שבעלי סיליהאם חייבים להבין. כלב שעובד מתחת לאדמה, בחושך, בלי הנחיה אנושית ישירה, חייב לקבל החלטות עצמאיות. הוא לא יכול לחכות לפקודה מהצייד שנמצא עשרה מטרים מעל פני הקרקע. זה ההבדל בין כלב שנוצר לעבוד בצוותא עם אדם לבין כלב שנוצר לעבוד לבד, מתחת לאדמה, מול טורף שמסוכן ממנו.
יחד עם זאת, אלה כלבים בעלי חוש הומור מובהק. התקן הרשמי של הגזע מתאר אותם כעומדים איתן, חסרי פחד, מיומנים, אך ידידותיים. הם נאמנים לבעליהם בצורה קיצונית ויכולים להיות שמורים כלפי זרים, אבל יש גם סיליהאמים חביבים ויוצאים החוצה לכולם. זה תלוי בסוציאליזציה ובאופי האישי.
מבחינה חברתית, סיליהאם מסתדר עם כלבים אחרים אם גדל איתם מגיל צעיר. אבל כמו הרבה טריירים, הוא לא סובל פרובוקציות ויודע לעמוד על שלו. יחסים עם חתולים וחיות מחמד קטנות תלויים לחלוטין בחינוך מוקדם. עם ילדים, הסיליהאם יכול להיות נהדר, אבל חשוב שהילדים ילמדו לכבד את המרחב האישי שלו. הוא קטן אבל לא צעצוע, ומי שלא מכבד את הגבולות שלו עלול לקבל תגובה חדה.
המבנה הפיזי של הסיליהאם מספר את סיפור העבודה שלו. הוא כלב נמוך יחסית, עד 31 סנטימטרים בכתף, עם גוף מלבני, ארוך יותר ממה שהוא גבוה. המשקל נע בין 8 ל-9 קילוגרמים. אבל אל תתנו למספרים להטעות. היחס בין משקל לגובה נותן לו צפיפות ועוצמה יוצאות דופן. יש לו לסתות חזקות, ראש גדול יחסית, ועיניים כהות קטנות שמשדרות אינטליגנציה וערנות מתמדת.
הפרווה שלו היא אחד המאפיינים הבולטים ביותר. היא כפולה: שכבה חיצונית קשה וחוטית, ושכבה פנימית רכה וצפופה שמגנה מפני קור ורטיבות. הצבע הוא לבן בעיקר, עם סימנים על הפנים והאוזניים בגוונים של לימון, שחור, חום, כחול או גריי. הסימנים צריכים להיות מוגבלים לפנים ולאוזניים. גוף לבן לגמרי הוא אידיאלי. הפרווה לא נושרת כמעט בכלל, מה שהופך את הגזע למתאים יחסית לאנשים עם אלרגיות, אבל היא דורשת טיפוח קבוע. הסירוק צריך להיות שבועי עם מברשת תיל, וגזירה או טרימינג כל שלושה עד ארבעה חודשים. טיפוח נכון משמר את המרקם החוטי של הפרווה.
תוחלת החיים של סיליהאם טרייר היא 13.1 שנים בממוצע, נתון ממחקר בריטי מ-2024. זה בדיוק סביב הממוצע לגזעים טהורים. אבל יש בעיות בריאות שחשוב להכיר. השכיחה ביותר היא פריקת עדשת העין, מצב תורשתי שנגרם על ידי מוטציה בגן ADAMTS17. העדשה בעין זזה ממקומה וחוסמת את זרימת הנוזלים, מה שגורם ללחץ תוך-עיני גבוה, כאבים עזים, ובסופו של דבר עיוורון אם לא מטפלים. קיימת בדיקת DNA שמזהה כלבים נשאים, ומגדלים אחראיים משתמשים בה. בעיות נוספות כוללות מיאלופתיה ניוונית (DM), מחלה נוירולוגית שפוגעת בחוט השדרה, ודלקת עור אלרגית שהוא נוטה לה יותר מגזעים אחרים.
בגלל המספר הנמוך של הכלבים בעולם, הגזע סובל מתופעה שנקראת אפקט האב הפופולרי. כלומר, כלבים מסוימים הולידו מספר גדול מאוד של צאצאים, מה שמצמצם את המגוון הגנטי ומגדיל את הסיכון למחלות תורשתיות. זו בעיה שיכולה לפגוע בגזעים נדירים במיוחד, ולכן חשוב לעבוד רק עם מגדלים שמקפידים על בדיקות גנטיות מקיפות.
למי מתאים סיליהאם טרייר? התשובה דורשת כנות. הוא מתאים לאנשים שמחפשים כלב קטן עם אישיות גדולה, מישהו שיש לו חוש הומור וסבלנות לעקשנות טריירית קלאסית. מי שמחפש כלב שיישב בשקט בפינה ויציית לכל פקודה, שיחפש גזע אחר. הסיליהאם מתאים גם לדירה, בתנאי שמקבל מספיק פעילות יומית. הוא לא דורש ריצות אינטנסיביות כמו טריירים גדולים יותר, אבל הוא צריך את ההליכות שלו, את המשחק, ואת הגירוי המחשבתי. הוא מצוין בענפי ספורט כלבים כמו זריזות ומשחקי חשיבה.
מבחינת תזונה, סיליהאם אינו בררן במיוחד. מזון איכותי עם חלבון מן החי כמרכיב ראשון מתאים לו היטב. חשוב לשמור על משקל תקין, כי עודף משקל עלול להעמיס על המפרקים הקצרים שלו.
השורה התחתונה היא שהסיליהאם טרייר הוא אחד הגזעים המרתקים בעולם הכלבים. יש בו שילוב נדיר של היסטוריה עשירה, כמעט טרגית, וכושר הישרדות מעורר השראה. מכלב שכמעט נכחד, הוא חוזר לאט לאט, בזכות אנשים שמבינים את הערך העצום של הכלב הקטן והלבן הזה. הוא לא מתאים לכל אחד. אבל למי שמבין אותו ומקבל את האופי הייחודי שלו, הוא נותן קשר שאין להשוותו לכל גזע אחר. הוא ידידותי, נאמן, מצחיק, ועם מספיק אופי לעשרה כלבים.
נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים
עוד במשפחה של טריירים:
התוכן נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים
רוצים לדעת אם הגזע מתאים לכם? שיחה אחת של 15 דקות.
ייעוץ לבחירת גזעמחפשים מאלף לגזע הזה? מאגר המאלפים שלנו · 054-620-4368