Scottish Terrier

יש טעות נפוצה לגבי סקוטיש טרייר. הרבה אנשים חושבים שהוא סתם כלבון קטן וחמוד עם זקן, שתפקידו העיקרי הוא להיות פריט אספנות על לוח מונופול. התמונה הזאת רחוקה מהמציאות כמו שהגשש החיוור רחוק מהמותן הסקוטי. הסקוטיש טרייר, או הסקוטי בשמו המוכר, הוא אחד הכלבים החזקים, העקשנים והמרשימים ביותר בממלכת הטריירים. הוא לא חמוד. הוא עוצמתי. הוא לא צעצוע. הוא כלב עבודה אמיתי, ומי שלא מבין את זה, ישלם על זה ביוקר.

ההיסטוריה של הסקוטיש טרייר מתחילה עמוק בהרי סקוטלנד, מאות שנים אחורה. תיעוד כתוב ראשון של כלב דומה לסקוטי מופיע כבר ב-1436, בספרו של דון לסלי "ההיסטוריה של סקוטלנד". המלך ג'יימס השישי מסקוטלנד, שהפך מאוחר יותר גם למלך ג'יימס הראשון מאנגליה, שלח שישה טריירים סקוטים כמתנה למלך צרפת. המתנה הזאת לא הייתה סתמית. המלך ידע שהוא שולח את הכלבים האמיצים והנאמנים ביותר שיש. השם "דיהארד" שדבק בגזע מגיע מהרוזן הראשון מדמברטון, שכינה אותם כך בגלל האומץ הבלתי מתפשר שלהם. אותו כינוי הפך לשם הגדוד המלכותי הסקוטי שלו.

במאה התשע עשרה, ההרים הגבוהים של סקוטלנד היו מלאים בטריירים שנקראו בשמות שונים. סקיי טרייר, טרייר אברדין, טרייר קיירן. המונחים היו מבלבלים ולא תקניים. רק לקראת סוף המאה התשע עשרה החליטו למיין את הגזעים הסקוטיים לקטגוריות נפרדות. התערוכה בברמינגהם ב-1860 הייתה הראשונה שהציעה מחלקות ייעודיות לקבוצות הטריירים הסקוטיות. זה היה רגע מכונן. משם המשיכו המגדלים לחדד ולבסס את הקווים הנפרדים שהובילו לסקוטי, לקיירן טרייר, לווסט היילנד ווייט טרייר, ולסקיי טרייר המוכרים לנו היום.

סיפור הרבייה של הסקוטי מרתק במיוחד. ארבעה כלבים היו הבסיס לכל שושלות הסקוטי המודרניות. רוג'ר ראף, טרטן, בון אקור, וספלינטר השני. יש האומרים שכל הסקוטים המודרניים מגיעים מכלבה אחת בשם ספלינטר השני, ומשני אבות. סינדי קוק, בספרה על הסקוטיש טרייר, מכנה את ספלינטר "האמא המייסדת של הסקוטי המודרני". זה סיפור גנטי נדיר שממחיש איך קבוצה קטנה של כלבים יכולה לעצב גזע שלם לדורות.

התפקיד המקורי של הסקוטיש טרייר מספר את כל הסיפור. הם גודלו לצוד ולהוציא שרצים, גיריות, ושועלים בחוות ההרריות של סקוטלנד. גירית היא חיה קשוחה במיוחד. שועל הוא אכזרי וחכם. כדי להתמודד איתם, הכלב היה צריך שילוב נדיר של אומץ טהור, נחישות שלא נשברת, וגוף קומפקטי וחזק שנכנס למחילות צרות. סקוטי שנתקל בגירית לא יכול לסגת. הוא חייב לעמוד מולה, לנשוך ולמשוך, עד שהיא יוצאת או עד שהצייד חופר מלמעלה ומחלץ אותו. מאות שנים של ברירה טבעית בדיוק בשביל זה יצרו כלב עם אופי ברזל. תחשבו על זה לרגע. גירית היא חיה שטורפים גדולים ממנה נמנעים מלתקוף. וסקוטי במשקל 9 קילו נכנס לתוך המחילה שלה, בחושך מוחלט, ומתעמת איתה פנים אל פנים. זה לא אומץ רגיל. זה אומץ שאין לו גבולות.

בגלל ההיסטוריה הזאת, הסקוטיש טרייר הוא אחד הגזעים הכי מאתגרים באילוף. לא בגלל חוסר אינטליגנציה, אלא בגלל כמות עצומה של אינטליגנציה עצמאית. סקוטי לא עושה מה שאומרים לו כי הוא מחויב לציית. הוא עושה מה שאומרים לו כי הוא בחר לשתף פעולה. ההבדל הוא עצום. כשהוא מחליט שהוא לא רוצה לעשות משהו, שום כמות של פינוקים או איומים לא תזיז אותו. פגשתי לא פעם בעלים מתוסכלים שניסו הכל, ובכו נכנעו לרצונו של סקוטי בן 9 קילו.

הסקוטי הוא גם גזע טריטוריאלי בצורה קיצונית ובולטת מאוד. הוא יזהיר אתכם מכל זר שמתקרב לבית, ובצדק, זה התפקיד ההיסטורי שלו. אבל האזהרה הזאת יכולה להפוך במהירות לבעיה אם לא מטפלים בה נכון. חיברות מוקדמת היא קריטית. גור סקוטי צריך לפגוש המון אנשים, כלבים, ומצבים בחודשים הראשונים לחייו כדי ללמוד להבחין בין איום אמיתי למבקר תמים. בלי זה, אתם עלולים לקבל כלב נובח ותגובתי לכל דבר.

היחסים שלהם עם כלבים אחרים הם סיפור מורכב. סקוטי לא סובל חוצפה. הוא ישר יבהיר לכלב אחר מי המנהל בשטח. זה לא אומר שהוא לא יכול להסתדר עם כלבים אחרים. הרבה סקוטים חיים בהרמוניה עם כלבים אחרים בבית, במיוחד אם גדלו יחד. אבל כלב זר ברחוב יכול לקבל תגובה חדה. קטנים וחמודים לא מעידים על נכונות להתפשר.

אחד הדברים המיוחדים ביותר בסקוטי הוא הקשר שלו לאנשים. בניגוד לטריירים אחרים שהם ידידותיים לכל אחד, הסקוטי נוטה להתחבר עמוק לאדם אחד או שניים. הוא נאמן להם בצורה יוצאת דופן, ולשאר העולם הוא אדיש במיטבו וחשדן במקרה הפחות טוב. בעלים של סקוטי יודעים בדיוק על מה אני מדבר. יש קשר מיוחד, כמעט מיסטי, עם הכלב הזה. אבל מי שלא בתוך המעגל הפנימי לא יקבל ממנו חיוך. הנאמנות הזאת היא גם כוח וגם חולשה. היא הופכת אותו לכלב ליווי נפלא למי שהוא אוהב, אבל גם מקשה על מעברים, על אירוח אנשים זרים בבית, ועל ביקורים אצל הווטרינר. סקוטי שלא מכיר את הווטרינר עלול להיות בעיה רצינית בבדיקה. חיברות מוקדמת לווטרינר היא חובה.

מבחינה פיזית, סקוטיש טרייר הוא כלב קומפקטי להפליא. הוא מתנשא לגובה 25 סנטימטרים בלבד בכתף, ומשקלו נע בין 8.5 ל-10 קילוגרמים. אבל אל תתנו לגודל להטעות אתכם. הוא אחד הכלבים החזקים ביותר ביחס למשקלו. הגוף שלו מוצק, צפוף, ובנוי לעוצמה מתפרצת. הראש גדול יחסית לגוף, עם לסתות חזקות, עיניים קטנות וחודרות, ואוזניים זקופות. המבט של סקוטי הוא אחד הייחודיים בעולם הכלבים. יש לו הבעה חדה, נוקבת, אינטליגנטית. קשה לתאר את זה במילים, אבל מי שראה סקוטי אמיתי יודע על מה אני מדבר.

הפרווה שלהם כפולה. שכבה חיצונית קשה וגסה, ושכבה פנימית רכה וצפופה. הצבעים המקובלים הם שחור, ברינדל (שילוב של שחור וחום), וחיטה. השחור הפך לאופנתי רק במאה העשרים, לפני כן העדיפו גוונים אפורים וברינדל. הפרווה דורשת טיפוח. ההברשה צריכה להיות קבועה, בעיקר באזור ה"חצאית" הארוכה מתחת לבטן. בלי טיפוח קבוע, הפרווה מסתבכת והופכת לגושי קשרים שקשה להתיר. גם גזירה מקצועית כל כמה חודשים מומלצת.

הסקוטיש טרייר הוא אחד הגזעים המצליחים ביותר בהיסטוריה של תערוכות כלבים. הוא זכה בתחרות היוקרתית ווסטמינסטר סטי לא פחות מתשע פעמים, יותר מכל גזע אחר מלבד הפוקס טרייר החלק. הניצחון הראשון היה ב-1911 עם האלוף טיקל אם ג'וק, והאחרון ב-2010 עם האלופה ראונדטאון מרסדס אוף מריסקוט. ההצלחה הזאת לא מקרית. הסקוטי הוא כלב עם נוכחות, מבנה מושלם, והבעה שאי אפשר להתעלם ממנה. שופטים לא יכולים שלא להבחין בו בזירה.

תוחלת החיים הממוצעת של סקוטי היא 12.7 שנים, נתון שנמצא בדיוק בממוצע לגזעים טהורים. אבל יש בעיות בריאות ספציפיות שכל מי שמתעניין בגזע חייב להכיר.

הבעיה החמורה ביותר היא הסיכון המוגבר לסרטן. מחקרים מראים שסקוטיש טרייר נמצא בסיכון גבוה פי 20 לחלות בסרטן שלפוחית השתן מסוג קרצינומה של תאי מעבר, בהשוואה לגזעים אחרים. זה נתון מדאיג. סרטן נוסף ששכיח בגזע כולל מלנומה, קרצינומה של הקיבה, לימפוסרקומה, וגידולי פיטום. הסימפטומים שצריך לשים לב אליהם כוללים דם בשתן, קושי במתן שתן, וירידה בלתי מוסברת במשקל. אבחון מוקדם מציל חיים.

יש גם מחלה ייחודית שנקראת סקוטי קרמפ, או התכווצות סקוטי. מדובר בהפרעה תורשתית במערכת העצבים שגורמת להתכווצויות בלתי רצוניות בשרירים בזמן לחץ או התרגשות. הרגליים הקדמיות נדחפות הצידה, הגב מתקמר, והרגליים האחוריות מתכווצות. הכלב עלול ליפול אם הוא זז במהירות. זה נשמע מפחיד, אבל חשוב לדעת שסקוטי קרמפ אינו כואב ואינו מסכן חיים. הכלב נשאר בהכרה מלאה, והסימפטומים חולפים ברגע שגורם הלחץ נעלם. יש טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור במקרים קשים.

מחלות תורשתיות נוספות כוללות קרניומנדיבולרית אוסטאופתיה, או "לסת סקוטי", מצב שבו צמיחת יתר של עצם בלסת התחתונה מקשה על אכילה ושתייה. זה מופיע בדרך כלל בין גיל 3 ל-6 חודשים ולרוב חולף מעצמו כשהכלב גדל. גם מחלת פון וילברנד, הפרעת קרישת דם תורשתית, נפוצה יותר בגזע. מגדלים אחראיים בודקים את הכלבים שלהם לכל המחלות האלו. בקשו לראות תוצאות בדיקה לפני שאתם מאמצים גור.

למי מתאים סקוטיש טרייר? הוא לא מתאים למשפחות עם ילדים קטנים שלא מבינים איך להתנהג סביב כלבים. הוא לא מתאים לאנשים שאוהבים כלבים נוחים ונעימים שפשוט הולכים עם הזרם. הוא לא מתאים לאנשים שאין להם ניסיון קודם עם גזעים עקשנים. מי שכן מתאים לסקוטי הוא אדם שמחפש שותף נאמן בצורה קיצונית. מישהו שיש לו חוש הומור ושמעריך אישיות חזקה בכלב. מישהו שמבין שכבוד הדדי חשוב יותר מציות עיוור. הסקוטי לא עובד אתכם כי הוא חייב. הוא עובד אתכם כי הוא בוחר בכך.

הסקוטי מסתדר היטב בדירה, כל עוד הוא מקבל מספיק פעילות יומית. הוא לא כלב אנרגטי ברמה של טריירים אחרים, אבל עדיין צריך את ההליכות והמשחק שלו. החצר צריכה להיות מגודרת היטב. סקוטי אוהב לחפור, וסקוטי משועמם יחפור את כל החצר. הפעילות הגופנית היומית צריכה להיות משולבת עם גירוי מחשבתי. משחקי חשיבה, עבודת אף, וחיפוש חפצים מתאימים מאוד לגזע. כדאי גם להשקיע בצעצועים מאתגרים כמו קונג ממולא או משחקי פאזל לכלבים. סקוטי שמוצא פיתרון לבעיה מחשבתית מקבל סיפוק עצום, וזה מחזק את הקשר בינו לבין הבעלים.

התזונה של סקוטיש טרייר צריכה להיות מותאמת לרמת הפעילות שלו ולגילו. כלבים מבוגרים יותר נוטים לעלייה במשקל, וחשוב לשמור על משקל תקין כדי לא להעמיס על המפרקים. במיוחד בגלל המבנה הקומפקטי והרגליים הקצרות, עודף משקל עלול לגרום לבעיות גב ומפרקים קשות. המלצה אישית שלי היא להעדיף מזון איכותי עם חלבון מן החי כמרכיב ראשון, ולהימנע מחטיפים מיותרים. הטיפוח של הסקוטי דורש הברשה קבועה וגזירה מקצועית כדי לשמור על מרקם הפרווה הגסה והצפופה שלו, שאחרת מסתבכת בקלות.

הסקוטיש טרייר השאיר חותם בלתי נמחה בתרבות הפופולרית. פרקלינם דלאנו רוזוולט, נשיא ארצות הברית ה-32, היה בעל גאה של סקוטי בשם פאלה. פאלה ליווה את רוזוולט לכל מקום, אפילו לפגישות בינלאומיות בזמן מלחמת העולם השנייה. הפסל של רוזוולט בוושינגטון כולל את פאלה לצדו, אחד הפסלים הבודדים בוושינגטון שמנציחים כלב נשיאותי. גם הנשיא ה-43, ג'ורג' וו. בוש, החזיק סקוטים. כלב המונופול המפורסם, הכלבון על הלוח הירוק, הוא סקוטיש טרייר. אי אפשר לפספס אותו עם האוזניים הזקופות, הזקן הארוך, והמבט הנחוש. בשורה התחתונה, הסקוטי הוא לא כלב לכולם. אבל למי שמבין אותו, מקבל את האופי שלו, ויודע לעבוד איתו, הוא אחד הכלבים המתגמלים ביותר בעולם.

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים