גריפון בל דה גסקון
רבים מבעלי הכלבים שפוגשים את הגריפון בל דה גסקון בפעם הראשונה מניחים שמדובר בכלב דקורטיבי. הפרווה הגסה, המראה הכפרי, הגבות השופעות. אבל הטעות הזאת עולה להם ביוקר. הגריפון בל דה גסקון הוא לא כלב נוי. הוא תוצר של הכלאה מחושבת בין שני גזעי ציד ריח ותיקים, והיצרים שטמונים בו עמוקים יותר ממה שהמראה החיצוני משדר.
המקורות של הגריפון בל דה גסקון מתחילים בהכלאה בין הבל דה גסקון הגדול, אחד מגזעי כלבי ציד הריח הוותיקים ביותר בדרום צרפת, לבין הגריפון ניברנה, כלב ציד בעל פרווה גסה שמקורו באזור ניברנה. ייתכן שגם הגראן גריפון ונדן תרם לשושלת. המטרה היתה ברורה: ליצור כלב ציד רב-תכליתי שמשלב את חוש הריח המעולה של הבל דה גסקון עם הקשיחות והעמידות של הגריפונים. במשך מאות שנים, הצרפתים גידלו את הכלבים האלה לעבודה בלהקות. הם צדו כל דבר, מחיות קטנות ועד חזירי בר גדולים.
איך התפקיד הזה מעצב את האופי. כלב ציד ריח שעובד בלהקה צריך להיות מאוזן בין עצמאות לשיתוף פעולה. מצד אחד, הוא חייב לעקוב אחרי ריח במשך שעות בלי לקבל הוראות מהצייד. מצד שני, הוא חייב לעבוד בתיאום עם כלבים אחרים, בלי לריב, בלי להתחרות, בלי לסטות מהמשימה. הגריפון בל דה גסקון ירש את התכונה הזאת משני עולמות. מהבל דה גסקון הוא קיבל את האף החד, ההתמדה והקול העמוק שמאפשר לצייד לדעת בדיוק איפה הלהקה נמצאת. מהגריפון ניברנה הוא קיבל את הפרווה הגסה שמגנה עליו בקוצים ובשיחים, את הסיבולת ואת הנחישות. המראה המחוספס והכפרי הוא לא קישוט. הפרווה העבה והגסה נועדה להגן על הכלב כשהוא חתך דרך סבך צפוף, והשרירים החזקים נועדו לרוץ שעות בלי להתעייף.
המבנה החיצוני מספר את הסיפור הזה בדיוק. פרווה גסה ומנוקדת בגוון כחול-צפחה, שנוצרת משילוב של כתמים שחורים על רקע לבן. סימני שיזוף מעל העיניים יוצרים מראה של ארבע עיניים, מה שנקרא 'quatreoeuillé' בפי הצרפתים. האוזניים תלויות אך קצרות מאלה של כלבי ציד ריח אחרים. הגבות השופעות הן לא סתם מראה חמוד. הן מגנות על העיניים מקוצים ומענפים כשהוא רץ ביער.
האופי של הגריפון בל דה גסקון מתואר בתקן הגזע כנרגש מאוד אך חיבה. זו דרך עדינה להגיד שמדובר בכלב עם דרייב גבוה, אנרגיה בלתי נגמרת, וחיבור עמוק לבני אדם. הוא לא רק רץ, הוא רץ בשבילך. הוא לא רק מריח, הוא מריח כי זה התפקיד שלו בחיים. כשהוא חוזר מהעבודה, הוא יודע להירגע ולהתכרבל. אבל אם אין לו מוצא לאנרגיה הזאת, הוא ימצא אותו בדרכים שהרבה בעלים לא ישמחו מהן.
צריך להבין לעומק מה המשמעות של המילה נרגש בהקשר של כלב ציד שמחכה לעבודה. הגריפון בל דה גסקון לא סתם מתרגש כשהוא מריח טרף. הוא נכנס למצב תפקוד מלא. העיניים נדלקות, הגוף נמתח, הקול נפתח. זה לא עצבנות או חוסר איפוק. זה גוף שנבנה לעבוד ועכשיו הוא ראה מטרה. הבעיה מתחילה כשהכלב נכנס למצב הזה בלי מוצא. כשהדרייב נשאר בלי יעד, הוא מחפש פורקן. חפירות בחצר, רדיפה אחרי ריחות ברחוב, נביחות בלתי פוסקות. לא בגלל שהכלב רע, אלא בגלל שהוא כלב ציד בלי ציד.
באופן יחסי לכלבי ציד ריח אחרים, הגריפון בל דה גסקון נחשב לאחד החברותיים יותר. הוא אוהב להיות בחברת בני אדם, מתחבר לכל המשפחה, לא נצמד לאדם אחד באופן בלעדי. זה נובע מהעבודה בלהקה. בלהקה אי אפשר להיות תלוי באדם אחד. צריך לעבוד יחד, לשתף פעולה, לנוע כגוף אחד. התכונה הזאת הופכת אותו לכלב משפחה טוב יחסית, מבחינת החיבור הרגשי.
מבחינת התנהגות עם כלבים אחרים, מדובר באחד הגזעים החברותיים ביותר שיש. מאות שנים של ציד בלהקות טיפחו אינסטינקט חברתי חזק. ריבים בין כלבים הם נדירים יחסית, והם יודעים לתקשר ביניהם בצורה עדינה. עם זאת, כדאי לשים לב שהאינסטינקט החברתי הזה לא הופך אותם לפסיביים. כשהם מזהים מטרה, העבודה המשותפת מתחילה, והם מצפים מכל הכלבים בסביבה להצטרף.
חשוב לדבר על הצרכים הפיזיים של הגריפון בל דה גסקון בהיקף אמיתי. טיול יומי של שעה הוא ההתחלה, לא המטרה. הכלב הזה צריך ריצה חופשית בשטח פתוח לפחות כמה פעמים בשבוע. הוא צריך עבודת אף, חיפוש, מעקב. יש משחקים שאפשר לשחק גם בסביבה עירונית, כמו להחביא חטיפים בבית או בגינה ולתת לו לחפש. אבל שום דבר לא מחליף את התחושה של ריצה בשדה פתוח, האף קרוב לאדמה, הקול מהדהד מרחוק.
מבחינת בריאות, הגריפון בל דה גסקון הוא גזע בריא בדרך כלל, עם תוחלת חיים של 11 עד 13 שנים. כמו בכלבי ציד ריח גדולים, דיספלזיה של מפרק הירך יכולה להופיע. האוזניים התלויות הן נקודת תורפה. הן אוספות לכלוך ולחות, מה שעלול לגרום לדלקות חוזרות. ניקוי קבוע וייבוש אחרי כל טיול רטוב הם הכרחיים. כדאי גם לשים לב למשקל. הגריפון בל דה גסקון נוטה לאכול ברעב, כמו כלבי ציד שעובדים קשה, אבל בעולם המודרני שבו האוכל זמין תמיד, המשקל יכול לעלות במהירות. כלב שמן הוא לא כלב בריא.
המראה החיצוני דורש גם תחזוקה. הפרווה הגסה לא נושרת כמו של כלבים חלקים, אבל היא מסתבכת בקלות. צחצוח פעם בשבוע הוא מינימום. בתקופות הנשירה, תצטרך לצחצח כל יום. שימו לב גם לרפידות הכפות. גזע שרץ הרבה בשטח רגיש לפציעות ברגליים, במיוחד אם הוא רץ על אספלט.
הגריפון בל דה גסקון לא מתאים לבעלים מתחילים. הוא גזע מורכב עם דרישות גבוהות, הן פיזית והן מנטלית. מי שלא מכיר את עולם כלבי הציד עלול להתקשות. אבל למי שמבין ומכיר, מדובר באחד הכלבים המספקים ביותר שיש. הקשר שנוצר כשאתה עובד עם הכלב ולא רק מוליך אותו לטיול, הוא קשר עוצמתי.
גם חיברות מוקדמת היא קריטית. חשיפה לגירויים שונים בגיל צעיר, לאנשים חדשים, לכלבים אחרים, למקומות שונים. הרעש של עיר, המכוניות, האופניים. כל הדברים האלה צריכים להפוך לשגרה בגיל החיברות, כדי שהכלב יגדל להיות בטוח בעצמו ובלתי מפוחד.
הגריפון בל דה גסקון דורש גישה חינוכית שונה מרוב גזעי הציד האחרים. הוא לא עובד בשביל לרצות אותך כמו לברדור, אבל גם לא סתם מתעלם ממך כמו כלב עצמאי טהור. הוא נמצא איפשהו באמצע. הוא רוצה לשתף פעולה, אבל רק אם אתה מראה לו שהעבודה שלכם משותפת. אילוף מבוסס חיזוקים חיוביים עובד מצוין, בתנאי שאתה עקבי וברור. פקודות סותרות או חוסר עקביות יבלבלו אותו והוא יפסיק להקשיב.
אחת הטעויות הגדולות היא לנסות לאמן את הגריפון בל דה גסקון כמו כלב שמירה או כלב רעייה. הוא לא כזה. האינסטינקט שלו הוא לחפש ריח, לא להגן על גבול או לאסוף עדר. אם תיתן לו פקודה לשבת כשהוא מריח ריח חזק, הוא ישמע אותך אבל לא יגיב. זה לא עקשנות. המוח שלו מכוון למשהו אחר לגמרי. היכולת לעבוד עם הדרייב הזה, לא נגדו, היא המפתח.
מערכת היחסים עם ילדים בבית תלויה במידה רבה בחינוך ובחיברות. הגריפון בל דה גסקון בדרך כלל עדין ורגיש עם ילדים, אבל הוא כלב גדול ואנרגטי. ילד קטן עלול להיהרס בטעות בזמן משחק נמרץ. עדיף שהילדים יהיו גדולים מספיק כדי להבין איך להתנהג עם כלב. גם במקרה של משפחה עם ילדים, הגריפון בל דה גסקון עדיין זקוק לשעות של פעילות.
חשוב להכיר את האינסטינקטים של הגריפון בל דה גסקון גם בהיבט של רדיפה. האינסטינקט לרדוף אחרי דברים שזזים הוא חזק מאוד. ריצה אחרי אופניים, ריצה אחרי מכוניות, ריצה אחרי סנאים. לא מתוך תוקפנות, אלא מהאינסטינקט העמוק של כלב ציד ריח. חצר מגודרת היטב היא לא המלצה, היא חובה. כלב שראה סנאי ולא יכול לרוץ אחריו ימצא דרך לברוח. כלב ציד בורח לא בגלל שהוא רוצה לעזוב אותך, אלא בגלל שהוא רוצה לתפוס את מה שהוא רץ אחריו.
הקול של הגריפון בל דה גסקון הוא לא רעש רקע. יש לו נביחה עמוקה, רוטטת, שמהדהדת למרחקים. זה היה חיוני לעבודה בלהקה, כדי שהצייד ידע בדיוק היכן נמצאים הכלבים. בנוף העירוני, הקול הזה הופך לאתגר. כלב שרגיל לנבוח כשמצא טרף לא מפסיק לנבוח סתם כי ביקשת יפה. האילוף צריך לכלול שליטה על הנביחה, אבל אי אפשר לצפות לשקט מוחלט.
הגריפון בל דה גסקון הוא חלק ממשפחת גזעי הבל דה גסקון, הכוללת גם את הגראן בל דה גסקון (הגדול), הפטי בל דה גסקון (הקטן) והבאסה בל דה גסקון (הנמוך). כל אחד מהם התמחה בסגנון ציד אחר, אבל כולם חולקים את אותו בסיס גנטי. הגריפון בל דה גסקון הוא היחיד במשפחה הזאת שיש לו פרווה גסה. הפרווה הגסה הגיעה מהגריפון ניברנה, והיא מה שמאפשרת לו לעבוד בשטח קשה ובמזג אוויר סוער.
צריך להבין גם את ההקשר הרחב של הגזע במערכת הסיווג של FCI. קבוצה 6, סעיף 1.2, כוללת כלבי ציד ריח בגודל בינוני. הגריפון בל דה גסקון נמצא שם יחד עם הגריפון פוב דה ברטאן והגריפון ניברנה, שלושתם גזעים צרפתיים בעלי פרווה גסה שנועדו לעבודה בלהקות. למרות הדמיון החיצוני, לכל אחד מהם היסטוריה נפרדת, מקור שונה, וניואנסים התנהגותיים ייחודיים. המשותף לכולם הוא היכולת לעבוד בתנאים קשים, האף הרגיש, והנביחה העמוקה שמהדהדת למרחקים.
השאלה הגדולה ביותר שבעלי גריפון בל דה גסקון שואלים את עצמם היא איך לגרום לכלב להיות מאושר במאה העשרים ואחת. התשובה טמונה לא באילוף בסיסי אלא במתן משמעות. כלב ציד שנותנים לו לשבת בבית כל היום ולהסתכל על הקיר, יחלה בנפשו. הוא יפתח חרדות, התנהגויות כפייתיות כמו הסתובבות במעגלים או לעיסה כפייתית של חפצים, ולפעמים תוקפנות מתסכלת. הפתרון הוא לתת לו עבודה. משחקי חיפוש, מעקב אחרי ריח, ריצה בשטח. עבודה מנטלית מתישה אותו יותר מעבודה פיזית, וממלאת את הצורך שהוא נולד איתו.
בקיצור, הגריפון בל דה גסקון הוא הרבה יותר מהפרווה הגסה והמראה הכפרי. הוא תוצר של דורות של הכלאות מחושבות, של ציד בלהקות, של עבודה קשה ביערות צרפת. מי שלומד להבין אותו, יקבל אחד הכלבים המרתקים והנאמנים ביותר שיש. מי שלא מבין, יתקשה ויתסכל. השורה התחתונה היא שכלב שנולד לצוד חייב לצוד, לפחות במובן הרחב של המילה. אם תיתן לו את העבודה שהוא צריך, הוא ייתן לך את הלב שלו.
נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים
עוד במשפחה של כלבי ציד ריח:
התוכן נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים
רוצים לדעת אם הגזע מתאים לכם? שיחה אחת של 15 דקות.
ייעוץ לבחירת גזעמחפשים מאלף לגזע הזה? מאגר המאלפים שלנו · 054-620-4368