יש אנשים שמסתכלים על גראן בל דה גסקון ורואים כלב גדול, איטי, כמעט עצוב. המבט שלו נראה מלנכולי, השפתיים שמוטות, האוזניים ארוכות עד האף. הם חושבים שמדובר בכלב ביתי עצלן שרק מחכה לשכב על הספה. שום דבר לא רחוק יותר מהאמת. הגראן בל דה גסקון הוא צייד עתיק יומין, כלב ריח שהתפתח במשך מאות שנים לעבוד בלהקות ביערות דרום-מערב צרפת. המבט העצוב הזה מסתיר יצור עם נחישות בלתי רגילה, סיבולת אינסופית, ונביחה עמוקה שנשמעת כמו פעמוני כנסייה מרוחקים. ג'ורג' וושינגטון עצמו קיבל להקה שלמה של כלבים אלה מהמרקיז דה לה פאייט, והשווה את קולם לפעמוני מוסקווה.
הגראן בל דה גסקון הוא אחד מגזעי כלבי הריח העתיקים ביותר שקיימים. מוצאו מחבל גסקוניה שבדרום-מערב צרפת, אזור הררי ומבודד ששמר על הגזע בטוהר יחסי במשך מאות שנים. כלבים אלה הם צאצאים ישירים של כלבי הריח של גאליה העתיקה, ומהם התפתחו רבים מגזעי כלבי הריח המודרניים. למעשה, יחד עם כלב סנט הוברט, הגראן בל דה גסקון הוא אחד משני האבות הקדמונים העיקריים שמהם נוצרו רוב גזעי כלבי הריח שאנחנו מכירים היום.
חשבו על זה לרגע. כשאתם פוגשים בלוטיק קונהאונד אמריקאי, או גראן אנגלו-פרנסה, או אפילו גסקון סנטונג'ה : כולם נושאים בגנים שלהם את המורשת של הכלב הזה. אחרי המהפכה הצרפתית, כשרוב להקות הציד של האצולה פורקו, הגראן בל דה גסקון שימש לחידוש גזע הסנטונג'ה העתיק, וכך נוצר הגסקון סנטונג'ה. באמריקה, כלבי הגראן בל דה גסקון שהובאו במאה השמונה-עשרה הפכו לבסיס ליצירת הבלוטיק קונהאונד. אפילו בבריטניה, כלבי ריח עם פרווה מנומרת בכחול עדיין נקראים "צרפתים" על שם הגזע הזה.
כדי להבין את הגראן בל דה גסקון, צריך קודם כל להבין את תפקידו. זהו כלב להקה, לא כלב בודד. הוא תוכנן לעבוד בקבוצות של שישה עד חמישה עשר כלבים יחד, לרדוף אחרי זאבים, חזירי בר, צבאים, ולאחר שזאבים נעלמו מצרפת, גם שועלים וארנבות. קצב העבודה שלו איטי ומתודי, לא מהיר. הוא לא רץ כמו גרייהאונד, הוא עוקב אחרי ריחות באדישות לכאורה, אבל בנחישות שאי אפשר לעצור. זו תכונה שנבחרה במשך דורות: כלב שיכול לעבוד שעות ארוכות בלי להתעייף, בלי לאבד ריכוז, בלי לסטות מהריח שבו הוא עוקב. בעולם המודרני, אותה נחישות נראית לעתים כמו עקשנות, אבל מבחינת הכלב זו פשוט זהות.
כשההיסטוריה של הגזע מלמדת אותנו דבר אחד ברור, זה שכל תכונה אופיינית לגראן בל דה גסקון קשורה ישירות לתפקיד שלו כצייד להקה. האף הרגיש, הקול העמוק, הסיבולת הבלתי נגמרת, היכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם כלבים אחרים, הנחישות הבלתי מתפשרת במרדף. אלו לא תכונות נפרדות, אלא מערכת שלמה שעובדת יחד. האף הרגיש מאפשר לעקוב אחרי ריחות ישנים בלי לאבד אותם. הקול העמוק מאפשר לציידים ולכלבים האחרים להבין בדיוק איפה הוא נמצא גם ביער עבות. הסבלנות מאפשרת לו לעבוד לאט לאורך זמן בלי להתעייף. ושיתוף הפעולה עם כלבים אחרים הוא קריטי כשלהקה שלמה צריכה לעבוד בהרמוניה בלי לריב.
הקול של הגראן בל דה גסקון הוא אחד הדברים המיוחדים ביותר בו. הנביחה שלו עמוקה, מהדהדת, כמעט מוזיקלית. ג'ורג' וושינגטון לא היה היחיד שהשווה את קולם לפעמונים. הציידים של גסקוניה כינו את הקול הזה "המוזיקה של הציד", והוא נשמע למרחקים עצומים ביער. כלב ששותק בזמן עבודה נחשב לנחות. הקול הוא הכלי שלו לאותת לציידים ולכלבים האחרים בלהקה איפה הוא נמצא ומה הוא מצא. גם בבית, הגראן בל דה גסקון נוטה להשמיע נביחות עמוקות כשהוא מתרגש, ואם גרים באזור עם שכנים קרובים, זה יכול להיות אתגר.
מבחינת אופי, הגראן בל דה גסקון הוא כלב חברותי להפליא, במיוחד עם כלבים אחרים. אחרי הכל, הוא תוכנן לעבוד בלהקה. תוקפנות כלפי כלבים אחרים נחשבת לפגם חמור בגזע, והיא נדירה יחסית. עם אנשים, הגראן בל דה גסקון נוטה להיות ידידותי ומסביר פנים, אבל יש פרטים שיכולים להיות שמורים יותר. מה שאסור לראות לעולם הוא ביישנות קיצונית או תוקפנות : אלה נחשבות בעיות רציניות בתקן הגזע.
האינטליגנציה של הגראן בל דה גסקון היא מהסוג העצמאי. הוא לא רטריבר שיעשה הכל בשביל כדור, ולא רועה שמחכה לפקודה. הוא כלב ריח, והריח הוא המנוע שלו. כשהוא עוקב אחרי ריח מעניין, העולם סביבו מפסיק להתקיים. זה הופך את האילוף לאתגר מסוים, במיוחד בכל הנוגע לחזרה. גראן בל דה גסקון לא יתעלם מהריח של ארנבת גם אם תקראו לו בשם. החוכמה היא להבין שזה לא חוסר ציות, זו ביולוגיה. האילוף חייב להתבסס על יצירת ערך בקשר עם הבעלים, משהו שמתחרה בערך של הריח.
בכל הנוגע לחיים בבית, הגראן בל דה גסקון הוא כלב עדין ושקט יחסית, אבל יש לו צרכים ספציפיים. הוא זקוק לחצר מגודרת היטב, כי אם הוא יריח משהו מעניין, הוא ילך אחריו מבלי לחשוב פעמיים. הליכה ברצועה דורשת אילוף מוקדם, כי האף שלו יוביל אותו לאן שלא תרצו, והמשיכה על הרצועה יכולה להיות מפתיעה כשמדובר בכלב בן 45 קילו. הוא צריך גם חברה של כלבים אחרים או לפחות נוכחות משפחתית קבועה. להשאיר גראן בל דה גסקון לבד בגינה למשך יום שלם זה מתכון לכלב אומלל וחצר שחופרים בה. אלה כלבים שנוצרו לעבודה בלהקה, והבידוד החברתי קשה להם מאוד. גם חצי שעה של משחק עם בעלים מפצה על שעות של בדידות.
אילוף הגראן בל דה גסקון מצריך גישה שונה ממה שרוב הבעלים רגילים אליו. שיטות אילוף שמבוססות על תגמול מהיר עובדות פחות טוב על כלב ריח, כי תגמול אוכל או משחק לא מתחרים בריח מעניין. הגישה היעילה ביותר היא לבנות שגרה ברורה ועקבית, ולתרגל חזרה בסביבה נטולת הסחות דעת בהתחלה. אילוף ארוך ומתמשך עדיף על אימונים קצרים ואינטנסיביים. בסביבה מבוקרת, עם מספיק חזרות ועידוד, הגראן בל דה גסקון לומד מצוין. השאלה היא האם הוא יחליט ליישם את מה שלמד כשהריח של הארנבת השכונתית יתפוס את תשומת הלב שלו.
מבחינת קשר עם ילדים, הגראן בל דה גסקון מצוין. הוא סבלני, עדין, לא נוטה לרגזנות, ומחירויות בעת משחק. הגודל שלו אומר שצריך להשגיח על אינטראקציות עם ילדים קטנים, לא בגלל תוקפנות אלא פשוט כי הוא עלול להפיל ילד בטעות בזמן משחק. עם בני הבית הוא מפתח קשר חזק, אבל הוא לא כלב דביק במיוחד. הוא מעדיף להיות באותו חדר ולא על הבעלים.
הפעילות הגופנית שהגראן בל דה גסקון זקוק לה היא מתונה בהשוואה לגזעי עבודה אחרים. שעה של הליכה טובה ביום, מפוזרת פעמיים ביום, זה בסדר גמור. אבל ההליכה חייבת לכלול זמן שבו הכלב יכול להריח חופשי. הליכה מהירה ברחוב בלי אפשרות לעצור ולהריח היא כמו לקחת אדם לספריה ולקרוא לו לא לגעת בספרים. הכלב צריך את המידע שהריחות נותנים לו.
הבריאות של הגראן בל דה גסקון נחשבת טובה יחסית. אין בעיות בריאותיות ידועות שמיוחדות לגזע, אבל כמו בכל כלב גדול, יש לשים לב לדיספלסיה של מפרק הירך ולדלקות אוזניים. האוזניים הארוכות שכל כך אופייניות לגזע זקוקות לניקוי קבוע, כי חוסר אוורור עלול להוביל לדלקות. כדאי גם לבדוק את האוזניים אחרי כל טיול בשטח, במיוחד במקומות עם צמחייה גבוהה, כי חפצים זרים יכולים להיכנס בקלות לאוזן הארוכה. תוחלת החיים היא כעשר עד שלוש עשרה שנים, שזה טוב לכלב בגודל הזה.
טיפוח הפרווה הוא מינימלי, כי הפרווה קצרה ועבה. מברשת פעם בשבוע מספיקה, מלבד בתקופות הנשירה שבהן כדאי להבריש בתדירות גבוהה יותר. הגראן בל דה גסקון נושר במידה מתונה, לא מוגזמת. האתגר האמיתי בטיפוח הוא השפתיים והקפלים בפנים. בגלל השפתיים השמוטות והלחיים הרפויות, לכלוך יכול להצטבר, ומומלץ לנקות את הקפלים עם מטלית לחה מדי פעם.
מבחינת גודל, מדובר בכלב גדול שמשקלו נע בין 35 ל-55 קילו, וגובהו 62 עד 72 סנטימטר. הפרווה שלו קצרה ועבה, מנומרת בשחור ולבן שיוצר גוון כחלחל-אפור אופייני. הכתמים השחורים על הראש, הנקודה השחורה הקטנה במרכז המצחיה הלבנה, והסימונים החומים מעל העיניים, על הלחיים, על השפתיים, בתוך האוזניים ועל הרגליים, יוצרים מראה שאי אפשר לטעות בו.
יש הבדל חשוב בין קווי העבודה לקווי התערוכה של הגזע. בצרפת עדיין קיימים כלבי עבודה שמשמשים לציד, והם בדרך כלל אתלטיים יותר, עם דחף ציד חזק יותר. קווי התערוכה, במיוחד באמריקה, נוטים להיות גדולים יותר בממדים, עם דגש על המראה האריסטוקרטי והאצילי. בשני המקרים, מדובר בכלבי ריח עם אינסטינקטים חזקים, אבל קווי העבודה הם בדרך כלל אינטנסיביים יותר.
למי מתאים גראן בל דה גסקון? בעיקר לאנשים שמבינים מה זה אומר לחיות עם כלב ריח. לא מדובר בכלב שיבצע פקודות ללא הרהור, אלא בשותף עם דעה משלו. למשפחות עם ילדים הוא מצוין, כי הוא סבלני ועדין. למשפחות עם חתולים, לעומת זאת, זה יותר מורכב, כי האינסטינקט לרדוף אחרי בעל חיים שבורח חזק מאוד. ההתאמה הכי טובה היא למי שיש לו ניסיון עם כלבי ריח, חצר גדולה, ואולי אפילו כלב נוסף בבית.
גם בישראל, הגראן בל דה גסקון הוא נדיר מאוד. לא תמצאו אותו בטיול בפארק או בגינת הכלבים השכונתית. רוב הכלבים מהגזע בארץ מגיעים ממגדלים בודדים, ואלה בעיקר כלבים שמגיעים ממדינות אירופה. הנדירות הזו לא נובעת מחוסר איכות, אלא מהעובדה הפשוטה שמדובר בכלב שלא מתאים לרוב המשפחות הישראליות. החיים בעיר, המרחבים הקטנים, לוחות הזמנים הצפופים. גראן בל דה גסקון צריך מרחב, שקט, ואדם שמבין ריחות.
המיתוס הנפוץ ביותר על הגראן בל דה גסקון הוא שהוא עצלן. האמת היא שהוא עובד בקצב שלו, וקצב עבודה איטי בעולם הציד נתפס כיתרון. כלב שלא בזבז אנרגיה לרוץ סתם, אלא חוסך כוח לרגע האמת. בחיי היום-יום, אותו קצב איטי נראה כמו חוסר רצון לזוז, אבל תנו לו ריח מעניין ותראו איך הוא הופך למכונה משומנת.
השורה התחתונה היא שהגראן בל דה גסקון הוא יצור נפלא לאדם הנכון. הוא לא כלב שמתאים למתחילים או למי שרוצה כלב צייתן שיבצע פקודות בלי לחשוב. הוא מתאים לאדם שמעריך עצמאות, שמבין שהריח הוא השפה של הכלב, שמוכן לתת לגיטימציה לצורך הטבעי של הכלב לעקוב אחרי ריחות. בתמורה, מקבלים כלב עם נשמה עתיקה, קול מהפנט, נאמנות שאין כמוה, ויכולת להיות גם בן לוויה שקט ומכובד וגם צייד בלתי מתפשר ברגע שהריח מתעורר.
נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים
עוד במשפחה של כלבי ציד ריח:
התוכן נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים
רוצים לדעת אם הגזע מתאים לכם? שיחה אחת של 15 דקות.
ייעוץ לבחירת גזעמחפשים מאלף לגזע הזה? מאגר המאלפים שלנו · 054-620-4368