Briquet Griffon Vendeen

יש מיתוס מטריד על בריקה גריפון ונדן. הרבה חושבים שמדובר בכלב ציד צרפתי גדול, כבד, איטי, שמתאים רק לציידים מקצועיים. הטעות נובעת מהשם שנשמע דרמטי. בריקה גריפון ונדן הוא כלב ציד בגודל בינוני, לא גדול. השם בריקה בצרפתית פירושו "כלב בגודל בינוני". הוא לא איטי, הוא זריז, אתלטי, ומלא תשוקה. במובנים רבים, הוא הגרסה הקלה והנגישה יותר של הגרנד גריפון ונדן הגדול, בלי לאבד את התשוקה לעבודה.

בריקה גריפון ונדן הוא גזע צרפתי ותיק שמקורו בחבל ונדה, אזור כפרי במערב צרפת. הוא פותח על ידי הרוזן ד'אלבה, קונט ד'אלבה, לפני מלחמת העולם הראשונה. הרעיון היה ליצור גרסה קטנה וקומפקטית יותר של הגרנד גריפון ונדן, כלב הציד הגדול של האזור, שיהיה מתאים יותר לציד בשטח המחוספס והסבוך של ונדה. השיחים הצפופים, ההרים הסלעיים, והשטח הקשה דרשו כלב קטן וזריז יותר, שיכול לזחול בין שיחים ולתמרן בסלעים בקלות. הרוזן ד'אלבה לקח את הגרנד גריפון ונדן וצמצם אותו לגודל של 50-55 ס"מ, תוך שמירה על הפרווה הגסה, הנביחה העמוקה, והאינסטינקטים של כלב הציד.

אחרי מלחמת העולם הראשונה הגזע כמעט נעלם. אבל הגרוע מכל הגיע אחרי מלחמת העולם השנייה, כשנותרו רק כלבים בודדים. ההצלה באה בזכות אדם אחד, הוברט דזאמי, שופט תערוכות כלבים צרפתי, שהקדיש את חייו לשיקום הגזע. הוא חיפש כלבים בודדים ששרדו, גידל אותם מחדש, וייסד מחדש את הקו הגנטי. ב-1954 הגזע הוכר רשמית על ידי ה-FCI. הסיפור הזה של כמעט הכחדה והצלה מספר הרבה על החוסן של הגזע, וגם על הפגיעות של גזעים נדירים.

התפקיד שעיצב את הבריקה גריפון ונדן הוא ציד ציד גדול, בעיקר חזיר בר ואיילים, בשטח קשה ומחוספס. הגזע עבד בלהקות קטנות, שבהן הכלבים עבדו יחד כדי לעקוב, להקיף, ולהסגיר את הטרף למטפלים. העבודה בלהקה פירושה שהבריקה פיתח יכולת טבעית להסתדר עם כלבים אחרים, שיתוף פעולה, ותקשורת בין-כלבית.

איך התפקיד עיצב את האופי. בריקה גריפון ונדן צד בשטח סבוך, צפוף, ומאתגר. השיחים הצפופים של ונדה מלאים בקוצים, סלעים, ושבילים צרים. כלב שנתקע בכל שיח לא היה שורד. לכן, הבריקה פיתח זריזות, גמישות, ויכולת תמרון יוצאת דופן. באופי, זה מתבטא באנרגיה גבוהה, סקרנות, ונכונות לחקור כל פינה. העבודה בלהקה חיזקה את הצורך בחברה, מה שהופך אותו לכלב נהדר עם כלבים אחרים. אבל המרחק מהמטפל בזמן הציד פיתח גם עצמאות. הבריקה לא מסתכל על הבעלים בכל צעד. הוא מקבל החלטות בעצמו.

מבחינת מראה, בריקה גריפון ונדן הוא כלב גס-שיער, עם פרווה כפולה, מחוספסת, שמגנה עליו מפני הקוצים והשיחים. גובה 50-55 ס"מ לזכרים, 48-53 ס"מ לנקבות. הצבעים מגוונים, לבן ושחור, לבן וכתום, שחור-שחום, תלת-צבעי. האוזניים נמוכות, מקופלות, ומכוסות בשיער גס. הפנים מזוקנים, עם שפם וגבות עבות שמעניקות לו הבעת פנים נחושה אבל חמודה. הזנב מונף מעלה בגאווה בתנועה.

הנביחה של בריקה גריפון ונדן היא עמוקה, רועמת, ומהדהדת. היא נועדה להישמע למרחקים בשטח הפתוח, גם כשהוא בתוך עמק או ביער עבות. בבית הוא נובח פחות, אבל יש לו קול חזק. האופי שלו מתואר בתקן כ"צייד נלהב, עם כושר עמידות וסיבולת". הוא מסוגל לעקוב אחר ריח קר וריח רחוק באותה נחישות. כמו שאר הגריפונים של ונדה, הוא אוהב את הזמן בחוץ עם המשפחה. הוא לא עצבני, אבל חי ונלהב.

מבחינת אופי בבית, בריקה גריפון ונדן הוא כלב משפחה נהדר, אבל בתנאים. הוא טוב עם ילדים, סבלני, ושובב. הוא אוהב לשחק, אבל לא בקטע היסטרי. הוא אוהב להיות בחוץ, אבל לא צריך שטח ענק. הוא טוב עם כלבים אחרים, בגלל רקע הלהקה. אבל עם חתולים וחיות קטנות, צריך להרגיל מגיל צעיר, והשגחה נדרשת.

אילוף בריקה גריפון ונדן דורש גישה עדינה, סבלנית, ומבוססת על מוטיבציה. הוא חכם, אבל עצמאי. הוא לא ממהר לבצע פקודות בלי סיבה טובה. גריפונים, כמו שאומר התקן, לא אוהבים שמאלפים אותם בכוח. הם מוכנים לשתף פעולה אם משכנעים אותם, משחדים אותם, או משחקים איתם. אם מובילים אותם למשהו שהבעלים רוצה והם גם נהנים ממנו, כולם מרוצים. הגישה הזאת, של שיתוף פעולה במקום שליטה, היא המפתח להצלחה.

בריאות. כמו כלבי ציד עם אוזניים נפולות, בריקה גריפון ונדן נוטה לדלקות אוזניים. גם בעיות עור בפרווה הגסה יכולות להופיע. דיספלסיית מפרק הירך קיימת אבל לא שכיחה כמו בגזעים גדולים יותר. תוחלת החיים 12-13 שנים, טובה לגזע בגודלו. טיפוח הפרווה הגסה דורש הברשה תכופה, לפחות פעמיים בשבוע, כדי למנוע סבכים. את האוזניים צריך לבדוק ולנקות כל שבוע.

הבריקה גריפון ונדן הוא כלב ציד פעיל שזקוק לשעה-שעתיים של פעילות ביום. הוא לא כלב ספה, למרות שהוא ינוח אחרי פעילות טובה. הוא מתאים למי שאוהב לצאת החוצה, לטייל בשטח, ולעבוד עם הכלב. הוא לא מתאים למי שרוצה כלב שקט שמסתובב בבית כל היום. הוא זקוק לגירוי, למשימה, ולעבודה. בלי מספיק גירוי, הוא ימצא דרכים לשעשע את עצמו, לא תמיד בדרכים שהבעלים רוצה.

בגלל הנדירות שלו בארץ, הבריקה גריפון ונדן הוא בחירה לבעלים שמחפשים גזע ייחודי ויוצא דופן. מי שבוחר בו צריך להבין שמדובר בכלב ציד עם אינסטינקטים חזקים, אנרגיה רבה, ואופי עצמאי. הוא לא מתאים לבעלים מתחילים, אלא למי שכבר התנסה עם גזעים עצמאיים ומבין את הצורך בגירוי יומיומי משמעותי. מצד שני, מי שכן מתאים לו, מקבל כלב נאמן, שובב, מלא חיים, עם מראה ייחודי ואישיות בלתי נשכחת.

אחד הדברים המעניינים בבריקה גריפון ונדן הוא הקשר שלו להיסטוריה הצרפתית. הגריפונים של ונדה, הגדול והבינוני, היו כלבי הציד המועדפים על האצולה הצרפתית באזור ונדה לפני המהפכה הצרפתית. אחרי המהפכה, כשהאצולה התפרקה, הגזעים האלה כמעט נעלמו. ההצלה של הבריקה על ידי דזאמי אחרי מלחמת העולם השנייה היא מעשה גבורה של איש אחד שהקדיש את חייו לשימור גזע. הסיפור הזה מוסיף רובד של עומק ומשמעות לכל מי שבוחר בגזע הזה.

יש הבדל בין קווי העבודה לקווי התערוכה של בריקה גריפון ונדן. קווי העבודה נמצאים עדיין בשימוש בצרפת ובמדינות אירופה לציד, והם קומפקטיים יותר, עם דגש על ביצועים. קווי התערוכה פיתחו מראה מרשים יותר, פרווה שופעת יותר, אבל לפעמים על חשבון היכולת הפיזית. בצרפת, מועדון הגריפון של ונדה מפקח על הגזע ומתחזק את הסטנדרט.

לסיכום, בריקה גריפון ונדן הוא גזע שמשלב היסטוריה מרתקת, תפקיד ברור, ואופי מקסים. הוא כלב ציד אמיתי, אבל גם בן משפחה נהדר למי שמבין את הצרכים שלו. התפקיד שלו כצייד בשטח קשה פיתח בו זריזות, עצמאות, חברותיות, ונחישות. הבחירה בו היא לא בחירה קלה, אבל למי שכן מתאים, היא מתגמלת במיוחד.

אחד הדברים שמייחדים את הבריקה גריפון ונדן מכלבי ציד אחרים הוא השילוב בין גודל בינוני לאופי חברותי. בעוד שהגרנד גריפון ונדן הגדול יותר יכול להיות דומיננטי וקשה, הבריקה נשאר נגיש וחברותי גם עם אנשים זרים. הוא לא כלב שמירה, הוא כלב ציד. האינסטינקט החברתי הזה, שפותח מאות שנים של עבודה בלהקות, הופך אותו לאחד מגזעי הציד הקלים ביותר לגידול בבית. הוא מסתדר עם כלבים אחרים, אוהב ילדים, ומקבל אורחים בזנב מכשכש.

מבחינת חוש הריח, הבריקה גריפון ונדן הוא כלב ריח מן השורה הראשונה. כמו לכלבי הגריפון האחרים של חבל ונדה, יש לו יכולת יוצאת דופן להפריד בין ריחות ולעקוב אחר ריח ספציפי גם כשהוא מעורב בריחות אחרים. בשטח הציד של מערב צרפת, עם השטח הסבוך והמחוספס, היכולת הזאת היתה קריטית. כלב שמתבלבל בין ריחות לא שורד בציד. הגריפונים של ונדה פיתחו במשך דורות יכולת ריכוז יוצאת דופן באף. גם בבית, אתם תראו את זה כשהבריקה יריח משהו מעניין בטיול. הראש יורד, הזנב מתרומם, והעולם נעלם. אין לו עיניים, אין לו אוזניים. יש רק ריח.

מבחינה בריאותית, הבריקה גריפון ונדן נחשב לגזע חזק ובריא יחסית. תוחלת החיים הממוצעת היא 12 עד 13 שנים, טובה לגזע בגודלו. הבעיות הבריאותיות הנפוצות כוללות דלקות אוזניים בגלל האוזניים הנפולות, ולכן ניקוי אוזניים שבועי הוא חובה. דיספלסיית מפרק הירך קיימת אך פחות שכיחה מבגזעים גדולים יותר. יש לשים לב גם לבעיות עור בפרווה הגסה, במיוחד אם הפרווה לא מטופלת כראוי ומפתחת סבכים. כמו רוב כלבי הציד, הבריקה עלול לסבול מתת-פעילות של בלוטת התריס, ולכן כדאי לבצע בדיקות דם תקופתיות. רגישות לחיסונים ותרופות מסוימות דווחה בגזע, אז תמיד כדאי להתייעץ עם וטרינר שמכיר גזעי ציד.

הטיפוח של הבריקה גריפון ונדן דורש יותר עבודה מכלב קצר-שיער. הפרווה הגסה, הכפולה, נועדה להגן עליו מקוצים, שיחים, קור וגשם במהלך הציד. בבית, הפרווה הזאת צריכה הברשה לפחות פעמיים בשבוע כדי למנוע סבכים. יש לגזוז את השיער העודף בין כריות הכפות כדי למנוע צבירת לכלוך. בתקופות הנשירה, פעמיים בשנה, ההברשה צריכה להיות יומיומית. הפרווה הגסה כמעט לא מריחה, יתרון משמעותי למי שמחזיק כלב בבית.

חשוב להבין שהבריקה גריפון ונדן הוא כלב ציד אמיתי, לא סתם כלב לוויה. גם אם הוא לא יוצא לציד אף פעם, האינסטינקטים נשארים. הוא יריח חתול בשטח וירצה לרדוף. הוא ימצא ריח מעניין וילך אחריו למרות הקריאות שלכם. בשטח פתוח, בלי גדר, הוא עלול להיעלם לשעות כשהוא עוקב אחר עקבה. לכן, אחזקה בשטח פתוח דורשת גדר טובה וטריקה. בטיולים עם רצועה, מומלץ להשתמש ברתמה מתאימה לכלבי ריח, שנותנת שליטה טובה יותר בלי לפגוע בצוואר.

יש שאלה שחוזרת הרבה: מה ההבדל בין בריקה גריפון ונדן לפטי באסה גריפון ונדן. התשובה הקצרה היא גודל. הבריקה גבוה יותר, 50 עד 55 ס"מ, לעומת הפטי שהוא 34 עד 38 ס"מ. אבל ההבדל האמיתי הוא באופי. הבריקה, בגלל גודלו וכוחו, צד ציד גדול יותר, חזירי בר ואיילים. הפטי צד ארנבות וציד קטן. היצר של הבריקה עוצמתי יותר, האנרגיה גבוהה יותר, והוא דורש יותר מרחב וגירוי. אם אתם גרים בבית עם חצר קטנה ואין לכם זמן לטיולים ארוכים, הפטי באסה יתאים לכם יותר. הבריקה מיועד למי שיש לו מרחב, זמן, ואנרגיה להתאים לקצב שלו.

מי שכן בוחר בבריקה גריפון ונדן, מקבל כלב ייחודי, נדיר, ומרתק. אחד הגזעים המעטים שעדיין משמרים קשר ישיר לעבר הציד האירופאי המפואר. הוא לא גזע שהשתנה הרבה במאה השנים האחרונות, למרות כמעט ההכחדה. האינסטינקטים, התשוקה לעבודה, החברותיות, הנחישות והזריזות נשארו כמו שהיו כשהוא רץ ביערות ונדה עם להקתו. זו לא בחירה קלה, אבל למי שכן מתאים, הבריקה הוא אחד הכלבים המספקים ביותר שיש.

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים