Bluetick Coonhound

יש מיתוס נפוץ על קונהאונדים בכלל ועל הבלוטיק קונהאונד בפרט. הרבה בישראל חושבים שקונהאונד הוא פשוט כלב ריח גדול, מגושם, נובח, ולא מתאים למשפחה. הטעות נובעת מהשוואה לא נכונה לפוקסהאונד או לביגל. הבלוטיק קונהאונד הוא סיפור אחר לגמרי. גזע אמריקאי אמיתי, שפותח בדרום ארצות הברית כדי לצוד דביבונים בלילות. המאפיין הכי בולט שלו הוא לא הגודל או הנביחה, אלא הרעב הבלתי נגמר לעבודה עם האף.

הבלוטיק קונהאונד הוא גזע צעיר יחסית. מקורו בלואיזיאנה, ארצות הברית, והוא פותח מהגראן בל דה גסקון, כלב צרפתי עתיק שהובא לדרום ארצות הברית על ידי מתיישבים צרפתים, בשילוב עם פוקסהאונד אנגלי ואמריקאי. אזורי הביצות, היערות העבותים, והחום הלח של לואיזיאנה יצרו סביבה שדרשה כלב קשוח, עמיד לחום, וממוקד. הגראן בל דה גסקון תרם את היכולת לעקוב אחר ריח למרחקים, והפוקסהאונדים תרמו מהירות וסיבולת. התוצאה היתה כלב שמתאים בדיוק לתנאים של דרום ארצות הברית. ב-1946 הוא הוכר על ידי ארגון הכלבים המאוחד, ה-UKC, כגזע נפרד, ורק ב-2009 הוכר גם על ידי ה-AKC, מועדון הכלבים האמריקאי. חשוב לציין שהבלוטיק קונהאונד אינו מוכר על ידי ה-FCI, הארגון הבין-לאומי לכלבים, מה שאומר שבישראל הוא נחשב לגזע נדיר יחסית, וקל יותר למצוא אותו דרך מגדלים פרטיים שמתמחים בגזעי ציד אמריקאיים.

התפקיד שעיצב את הבלוטיק קונהאונד הוא ציד דביבונים. תחשבו על זה לרגע. דביבון הוא חיה קטנה, חכמה, זריזה, שחיה בלילה, מטפסת על עצים ומתחבאת בעלווה. כדי לצוד כזאת חיה, הכלב צריך להיות מהיר מספיק כדי לעקוב אחריה, עיקש מספיק כדי לא לוותר כשהיא מתחמקת, וקולני מספיק כדי לסמן למטפל היכן היא נמצאת. התוצאה של דורות של ברירה על התכונות האלה היא כלב אנרגטי, נחוש, ונאמן לתפקיד שלו. שיטת הציד של בלוטיק היא לעקוב אחר עקבה ישנה, למצוא את הדביבון, "לסגור" אותו בעץ, ולנבוח ברציפות עד שהמטפל מגיע. זה דורש סבלנות אינסופית, נחישות, ויכולת להתרכז במשימה לאורך זמן.

איך התפקיד עיצב את האופי. הציד בלילה, בשטח פתוח, הרחק מהמטפל, פירושו שהבלוטיק קונהאונד חייב להיות עצמאי. הוא לא יכול להתייעץ עם הבעלים בכל שלב. הוא חייב לקבל החלטות בעצמו, להחליט איזו עקבה כדאי לעקוב, מתי לעלות על עץ, ומתי לנבוח כדי לסמן. העצמאות הזאת מתבטאת בחיי היומיום כעקשנות או כחוסר רצון לשמוע בקול, אבל במבט מקצועי היא אינטליגנציה מבצעית מרשימה. במקביל, כי העבודה התבצעה במרחבים פתוחים, התפתח אצל הגזע צורך עצום בתנועה ובמרחב. בלוטיק קונהאונד לא נועד לחיי דירה סגורים. בלואיזיאנה ובמדינות הדרום, הבלוטיק שימש גם לציד סנאים, אופוסומים, ולפעמים אפילו לטיגריסים אמריקאיים קטנים. הגמישות הזאת בציד סוגי טרף שונים חידדה את האינסטינקטים שלו ועשתה אותו לכלב ציד אוניברסלי, אבל לא שינתה את התלות העצומה שלו באף.

יש מושג שנקרא "אף קר", כלומר כלב שעוקב אחר ריח ישן, גם כזה שהתייבש ולא טרי. הבלוטיק קונהאונד ידוע בדיוק בזה. הוא לא מסתפק בעקבות טריות, הוא יכול להריח ריח של דביבון שעבר שם לפני שעות, ולעקוב אחריו בעקשנות עד שהוא מוצא את העץ שבו החיה התחבאה. היכולת הזאת לעקוב אחר ריח ישן דורשת ריכוז מוחלט, סבלנות, ונחישות. באילוף, זה אומר שהכלב לא מוותר בקלות, גם כשהוא טועה. הוא מנסה שוב, מחפש כיוון אחר, ומתקן את עצמו. זוהי איכות נדירה, אבל גם מאתגרת למי שלא מבין את זה.

מבחינת מראה, הבלוטיק קונהאונד מרשים. גובה 56-69 ס"מ לזכרים, 53-64 ס"מ לנקבות. משקל 25-36 ק"ג לזכרים, 20-29 ק"ג לנקבות. הפרווה קצרה, חלקה, ומבריקה. הצבע הכחול נובע מטיקוט שחור על רקע לבן, מה שנותן מראה כחלחל. על הראש יש כתמים שחורים גדולים, ועל הגוף טיקוט כחלחל עם כתמים שחורים. יש בלוטיקים עם סימנים חומים מעל העיניים, על הלוע, החזה והרגליים, ויש כאלה שהם רק שחור-לבן. הפנים תמיד חמודות, עם עיניים חכמות והבעה שאומרת "אני מריח משהו מעניין". הרגליים חזקות, הכפות גדולות ועגולות, והזנב מונף מעלה בתנועות קצובות. בלוטיק בתנועה הוא מראה ספורטיבי, אתלטי, מלא ביטחון.

הנביחה של בלוטיק קונהאונד היא אולי התכונה הכי מזוהה שלו. הקול עמוק, רועם, ונשמע למרחקים. כשהוא על עקבה חמה, הוא נותן נביחות רצופות וקצובות. כשהוא "עולה על עץ" ומסמן שהטרף נמצא למעלה, הנביחה משתנה לקצב שונה. מטפלים מנוסים יודעים לקרוא בדיוק מה הכלב מריח לפי איך שהוא נובח. בבית, בלוטיק קונהאונד נובח פחות, אבל הוא עדיין כלב קולני. הוא יקבל אורחים בנביחה אזהרתית, וינבח כשהוא מתרגש. אילוף קולי, כלומר ללמד אותו מתי לשתוק, הוא מטלה לא קטנה אבל הכרחית.

מבחינת התנהגות עם אנשים, הבלוטיק קונהאונד הוא כלב ידידותי וחברותי. הוא אוהב אנשים, במיוחד ילדים, והוא סבלני כלפיהם. הגישה החברותית הזאת נובעת מהעבודה בציד, שבה הכלב עבד לצד המטפל, לא נגדו. אבל יש לשים לב שהאף שלו אף פעם לא במנוחה. אוכל, זבל, ריחות מעניינים מהמטבח, הכל אתגר קבוע. אם משאירים אוכל על השיש, הוא ימצא אותו. אם האשפה לא סגורה, הוא יפתח אותה. עם ילדים הוא נהדר, סבלני ומשחק נפלא, אבל הפה שלו רחב וחזק. כדאי להרגיל אותו מגיל צעיר למגע עדין, במיוחד בהקשר של חטיפים.

ביחס לכלבים אחרים, הבלוטיק קונהאונד בדרך כלל טוב איתם, בעיקר אם גדל איתם מגיל צעיר. הוא עבד בלהקות, ולכן יש לו יכולת טבעית להסתדר עם כלבים אחרים. אבל כשמדובר בחיות מחמד קטנות כמו חתולים, ארנבות או שפני ניסיונות, זה סיפור אחר. יצר הציד חזק מאוד, ובלוטיק קונהאונד עלול לראות בחתול מטרה לציד. עם סוציאליזציה מוקדמת אפשר להפחית את הסיכון, אבל אף פעם לא להעלים אותו לגמרי.

אילוף בלוטיק קונהאונד דורש גישה ייחודית. הוא אינטליגנטי, אבל העצמאות שלו מקשה על אילוף סטנדרטי. שיטות שמבוססות על שליטה, דומיננטיות או ענישה יעבדו הפוך. הוא צריך מוטיבציה, חטיפים איכותיים, ועבודה שמעניינת אותו. אילוף שעובד טוב הוא שילוב של חיזוקים חיוביים עם הבנה שלפעמים הכלב מקבל החלטה שונה משלנו. ב-25 השנים שלי, גיליתי שהגישה הכי טובה עם בלוטיק קונהאונד היא ליצור איתו חוזה. אתה עושה מה שאני מבקש, ואני נותן לך מה שאתה רוצה. הוא מבין עסקאות.

בריאות. כמו כל כלב ריח גדול, בלוטיק קונהאונד נוטה לדלקות אוזניים בגלל האוזניים הנפולות. גם בעיות עור, תת-פעילות בלוטת התריס, ודיספלסיית מפרק הירך שכיחות. תוחלת החיים 11-12 שנים, יפה לגזע בגודלו. חשוב לשמור על משקל תקין, כי עודף משקל מחמיר בעיות מפרקים. כמו כן, יש לשים לב להאכלה נכונה כדי למנוע התרחבות קיבה, bloat, שגם בגזע הזה אפשרית. טיפוח הפרווה קל יחסית, הברשה שבועית מספיקה, אבל ניקוי האוזניים הוא מטלה שבועית חשובה שצריך לעשות כדי למנוע זיהומים. הנשירה מתונה, לא בעיה גדולה.

הבלוטיק קונהאונד לא מתאים לכל אחד. הוא זקוק להרבה פעילות גופנית, לפחות שעה-שעתיים ביום. לא טיול רגלי נינוח, אלא ריצה, משחק, עבודה עם האף. מי שגר בדירה בלי גישה לחצר גדולה, כנראה שהגזע הזה לא בשבילו. מי שעובד שעות ארוכות ומשאיר את הכלב לבד, גם לא. הבלוטיק קונהאונד זקוק לגירוי, לתנועה, ולחברה. בלי אלה, הוא ימצא תעסוקות לא רצויות בבית. עבודה עם האף היא המפתח. משחקי חיפוש, הפצת חטיפים בחצר, או אפילו אימוני עקיבה חובבניים, כל אלה ישביעו את הרעב המנטלי שלו. בלי גירוי מנטלי, אף כמות של ריצה לא תרגיע אותו. גם מסלולי זריזות, אג'יליטי, או ציד חובבני יכולים להיות מוצא מצוין לאנרגיה של הבלוטיק.

בהשוואה לקונהאונד שחור-שחום, הבלוטיק נחשב קל יותר לטיפול בשטח. הוא פחות דומיננטי עם כלבים אחרים, ויותר מכוון לאנשים. אבל הוא לא פחות נחוש בעקבות. מי שאוהב את הסגנון של כלבי הציד האמריקאיים, ימצא בבלוטיק קונהאונד איזון טוב בין יכולת עבודה לבין חברותיות בבית. עם זאת, חשוב להבין שמדובר בגזע שדורש בעלים עם ניסיון. לא מומלץ למתחילים, אלא למי שכבר עבד עם כלבי ריח או עם גזעים עצמאיים בעבר. כמו ברוב כלבי הציד, הבלוטיק בשל פיזית ורגשית רק בסביבות גיל שנתיים, ולפני כן הוא גולם לא מגובש שדורש סבלנות רבה.

בנוסף, הוא מתאים לבעלים שאוהבים אתגר. לא כלב שמבצע פקודות אוטומטית. הוא חושב, הוא שוקל, הוא מחליט בעצמו. יש בעלים שזה מתסכל אותם, ויש כאלה שאוהבים את האינטליגנציה העצמאית הזאת. בלוטיק קונהאונד הוא לא רובוט, הוא שותף. האופי הנאמן והחברותי, בשילוב עם האינטליגנציה העצמאית, יוצר חיבור מיוחד עם בעלים שמבינים את הגזע.

גידול גור בלוטיק קונהאונד דורש תשומת לב מיוחדת לסוציאליזציה מוקדמת. מגיל 8 שבועות, הגור צריך להיחשף להמון מצבים שונים, אנשים חדשים, כלבים אחרים, רעשים, וסביבות מגוונות. בלי סוציאליזציה מקיפה, הבלוטיק עלול לפתח חרדות שיתבטאו בנביחה מוגזמת, הרסנות, או אפילו תוקפנות כלפי כלבים אחרים. המוח העצמאי שלו, שיש לו פוטנציאל מדהים, יכול גם להפוך אותו לכלב קשה אם לא מטפחים אותו נכון. אילוף בסיסי צריך להתחיל ביום הראשון, עם חיזוקים חיוביים וחטיפים איכותיים.

אחד הדברים היפים בבלוטיק קונהאונד הוא הנוכחות האיקונית שלו בתרבות האמריקאית. סמוקי, הקמע של אוניברסיטת טנסי, הוא בלוטיק קונהאונד. גם ה-Huckleberry Hound המצויר הוא בלוטיק. בסרט "שם שדה הפרג האדום" מופיע בלוטיק בשם אולד בלו. הנוכחות הזאת בתרבות הפופולרית מספרת הרבה על המקום החם שהגזע תופס בלב האמריקאים. בישראל הוא נדיר, אבל מי שמכיר אותו לרוב מתאהב.

יש כמה קווים בתוך הגזע. הבלוטיק הסטנדרטי, והאמריקן בלו גסקון האונד, שהוא גרסה גדולה, כבדה, ו"כלבית" יותר שנחשבת למסורתית. ההבדלים בין הקווים הם בגודל, באינטנסיביות הטיקוט, ובסגנון הציד. שניהם בלוטיקים, אבל האמריקן בלו גסקון קרוב יותר לשורשים הצרפתיים. שניהם חולקים את אותה נאמנות לבעלים ואת אותו רעב לעבודה.

לסיכום, הבלוטיק קונהאונד הוא גזע מרתק שמשלב אינטליגנציה חדה, עצמאות יוצאת דופן, וידידותיות חמה. הוא דורש הרבה, אבל נותן הרבה יותר. מי שלוקח על עצמו בלוטיק קונהאונד, לוקח על עצמו שותף לחיים, לא סתם כלב. הבחירה דורשת הכנה, התאמה, והבנה שהאף תמיד מנצח. עם הבעלים הנכון, הבלוטיק הוא אחד הכלבים המסורים והנאמנים ביותר שקיימים, כזה שיעשה הכל כדי למצוא אתכם גם ביער הכי חשוך.

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים

הערה: הבלוטיק קונהאונד אינו מוכר על ידי ה-FCI. הוא מוכר על ידי ארגון הכלבים המאוחד (UKC) ומועדון הכלבים האמריקאי (AKC). המידע בעמוד זה מבוסס על תקני UKC ו-AKC ועל התנסות מקצועית עם כלבי ציד אמריקאיים.