ניופאונדלנד: הענק שנולד להציל טובעים

אנשים רואים כלב גדול ושחור וחושבים שזה סוג של לברדור מוגדל. זו טעות יסודית. הלברדור והניופאונדלנד חולקים מוצא משותף, כן. שניהם מגיעים מהאי ניופאונדלנד בקנדה. אבל הם נוצרו לעבודות שונות ונבררו לתכונות הפוכות.

הלברדור נוצר ככלב ציד שמחזיר טרף מהמים. קטן יותר, מהיר יותר, פעיל יותר. הניופאונדלנד נוצר ככלב עבודה כבד שמושך רשתות דיג, עגלות, וחומרים. הוא איטי יותר, כבד יותר, והאינסטינקט שלו שונה. הלברדור מביא. הניופאונדלנד מושך ומציל.

ההבדל הכי גדול הוא במזג. הלברדור הוא כלב שתמיד מוכן לפעולה. הניופאונדלנד הוא כלב שמעריך לפני שפועל. הוא לא נסחף. הוא חושב. וזה לא מקרי. כלב שמציל טובעים באוקיינוס לא יכול להיות אימפולסיבי. הוא צריך לקרוא את המצב, להחליט איך לגשת, ולפעול בדיוק.

סיפור מהשטח: "ברק" של מירב

מירב התקשרה אליי לפני שלוש שנים. היא גרה בבית עם בריכה בשרון. הביאה ניופאונדלנד בשם ברק, בן שנה. "הוא לא מפסיק למשוך אותי במים," היא אמרה. "כל פעם שמישהו נכנס לבריכה, הוא קופץ ומושך אותו החוצה. הוא הפיל את הילדה שלי פעמיים." זה לא בעיה. זה אינסטינקט. הניופאונדלנד נוצר למשות אנשים מהמים. זה בדנ"א שלו. ברק לא תקף. הוא עשה בדיוק מה שנברר לעשות במשך מאתיים שנה: כשהוא רואה אדם במים, הוא נכנס ומושך אותו החוצה. האבחנה: אינסטינקט הצלה לא מנוהל. הפתרון: ניהול הסביבה. לימדתי את מירב לתת לברק פקודת "המתן" ליד הבריכה. כשמישהו נכנס למים, ברק יושב ומחכה. הוא לא אוהב את זה. האינסטינקט שלו צועק. אבל הוא צייתן מספיק כדי להמתין. הלקח: ניופאונדלנד עם בריכה בבית הוא אתגר. האינסטינקט שלו חזק מדי. צריך לנהל את זה מגיל חודשיים. צריך ללמד אותו שלא כל אדם במים זה חירום.

שורשים: מהאי הקנדי לאוקיינוס האטלנטי

הניופאונדלנד נולד על האי שנושא את שמו, מול חופי קנדה באוקיינוס האטלנטי. האי הזה היה מקום של דייגים. מים קרים, גלים חזקים, חורפים ארוכים. הדייגים היו צריכים כלב שיעבוד בתנאים האלה.

בתחילת שנות השמונים של המאה התשע עשרה, דייגים מאירלנד ואנגליה שהגיעו לבנקים של ניופאונדלנד תיארו שני סוגי כלבי עבודה. סוג אחד היה כבד, גדול, עם פרווה ארוכה יחסית. הסוג השני היה בינוני, חלק שיער, ופעיל. הכלב הכבד נקרא הניופאונדלנד הגדול. הכלב הקטן נקרא כלב המים של סנט ג'ונס, והוא הפך לבסיס של כל הרטריברים המודרניים.

הניופאונדלנד הגדול שימש למשיכת רשתות דיג מהמים, ולהובלת עגלות וציוד. זו עבודה כבדה. זו עבודה שדרשה כוח, סבלנות, ורצון לעבוד בקור. הכלב שלא יכול היה לעמוד במים הקרים לא שרד. הכלב שלא יכול היה למשוך רשת עמוסה דגים לא היה שמיש. הברירה הטבעית הייתה אכזרית ויעילה.

אזכור ראשון בכתב של "כלב ניופאונדלנד" מופיע בשנת 1766, ביומן של ג'וזף בנקס. יש השערה שהכלב המקורי שחי על האי היה קטן יותר, וכשנמכר לאנגליה הוא הורבע עם מסטיפים, מה שיצר את הניופאונדלנד המודרני הגדול.

אחת הדוגמאות המרשימות לתפקיד של הגזע היא סיפורו של סימן, ניופאונדלנד שהתלווה למשלחת לואיס וקלארק מהמיסיסיפי לאוקיינוס השקט ובחזרה, מסע של שלוש שנים. פסל שלו מופיע באנדרטאות רבות של לואיס וקלארק.

בשנת 1828, אן הארווי, אביה, אחיה, וניופאונדלנד בשם היירימן הצילו יותר מ-160 מהגרים אירים מספינה טרופה. בתחילת המאה העשרים, כלב שחשבו שהיה ניופאונדלנד הציל 92 אנשים מספינת SS Ethie שטבעה בחופי ניופאונדלנד בבליזארד. הכלב משה חבל מהספינה לחוף, ודרכו הועברו כל הנוסעים לחוף, כולל תינוק בתוך שק דואר.

בשנת 1995, ניופאונדלנד בן עשרה חודשים בשם בו הציל גבר כבד שמיעה מטביעה בנהר יובה בצפון קליפורניה. הכלב קפץ למים, תפס את הגבר בזרוע, ומשה אותו לחוף. המגדלת של בו סיפרה שהוא לא עבר שום אילוף הצלה במים. זה היה אינסטינקט טהור.

הגזע כמעט נכחד פעמיים: בשנת 1914 ובשנת 1939, בגלל מגבלות מלחמה. מאז שנות החמישים יש עלייה הדרגתית במספרים, אבל הגודל והאהבה לבוץ ולמים הופכים אותו ללא מתאים להרבה בתים.

איך ההיסטוריה עיצבה את האופי

הניופאונדלנד נוצר לעבודה אחת: לעזור לדייגים במים קרים ומסוכנים. העבודה הזאת דרשה שילוב נדיר של תכונות.

כוח פיזי. הכלב היה צריך למשוך רשתות עמוסות דגים מול גאות ושפל. המבנה הכבד, העצמות הגדולות, והשרירים החזקים הם תוצאה ישירה של הדרישה הזאת. הרגליים עם קרומי השחייה נועדו לדחיפה במים. הפרווה הכפולה, השמנונית והעמידה למים, נועדה להגן מהקור. קיבולת הריאות הגדולה מאפשרת לו לשחות מרחקים ארוכים.

סבלנות. דייג הוא עבודה של המתנה. מתחילים מוקדם, ממתינים לדגים, מושכים רשתות. הכלב היה צריך להמתין בשקט על הסירה או על החוף עד שצריכים אותו. זה מסביר את הרוגע של הניופאונדלנד המודרני. הוא לא כלב שקופץ ונובח. הוא כלב שיושב וממתין.

חיברות חזק. הכלב עבד עם הדייג יום שלם, כל יום. הם היו צוות. הכלב היה צריך להיות מסור לבעלים שלו ולהקשיב לו במים. זה מסביר את המסירות האינסופית של הניופאונדלנד. הוא לא עוזב את המשפחה שלו. הוא דבוק אליה.

יכולת קריאת מצב. כלב שמציל טובעים צריך לדעת מתי להיכנס למים. הוא צריך לזהות מצוקה. הוא צריך להבחין בין אדם ששוחה לבין אדם שטובע. הוא צריך להחליט איך לגשת בלי להיפגע. הניופאונדלנד המודרני עדיין עושה את זה. הוא קורא אנשים. הוא קורא מצבים. הוא לא טיפש ולא אימפולסיבי.

רכות. פה רכה. הניופאונדלנד ידוע בפה הרך שלו. הוא מושך טובע בלי לנשוך. הוא תופס בעדינות. זו תכונה שנבררה כי כלב ששובר צלעות לטובע הוא כלב שלא מציל, הוא כלב שפוצע. הברירה בחרה פה רך.

אילוף והנהיגות: מה עובד ומה לא

הניופאונדלנד הוא כלב שרוצה לרצות. הוא נולד לעבוד עם אדם. זה מקל על האילוף. אבל יש כמה דברים שצריך לדעת.

מה שלא עובד: ענישה כוחנית. הניופאונדלנד רגיש מאוד לטון קול ולשפת גוף. צעקה וכוח גורמים לו להיסגר. הוא לא יתקוף, אבל הוא יפסיק לשתף פעולה. וכלב בגודל שלו שלא משתף פעולה הוא בעיה.

מה שכן עובד: חיזוק חיובי, עקביות, וסבלנות. הניופאונדלנד מבין מהר. הוא לא תמיד מבצע מהר. יש לו קצב משלו. הוא חושב לפני שהוא פועל. אל תלחצו עליו. תנו לו זמן לעכל את הפקודה.

סוציאליזציה חשובה מאוד מגיל חודשיים. הניופאונדלנד גדל לגודל מלא בערך בגיל שנה וחצי. גור בן שלושה חודשים שלא מורגל באנשים ובכלבים יהפוך לכלב בן 70 קילו שמפחד מזרים. וכלב מפחד בגודל כזה הוא מסוכן, לא כי הוא תוקפני, אלא כי הוא לא יודע איך להגיב.

עבודת מים: אם יש לכם גישה למים, זה הכי טבעי שאפשר. הניופאונדלנד ימשוך חפצים מהמים, ישחה לאנשים, יעבוד במים כל היום. זה לא סתם פעילות. זה מילוי אינסטינקט. כלב שעובד במים הוא כלב שמאושר.

הנהיגות עם ניופאונדלנד היא עניין של עקביות. הוא לא מאתגר סמכות. הוא לא דומיננטי. הוא פשוט צריך לדעת מה הכללים ולסמוך עליכם. אם הכללים ברורים ועקביים, הוא יציית בלי התנגדות.

בריאות ותוחלת חיים

מחקר בריטי משנת 2024 מצא תוחלת חיים של 11 שנים לניופאונדלנד, לעומת ממוצע של 12.7 לגזעים טהורים. מחקר שבדי משנת 2005 מצא ש-62% מהניופאונדלנדים מתו עד גיל 10, לעומת 35% מהכלבים באופן כללי.

דיספלסיה של מפרק הירך. הניופאונדלנד הוא הגזע עם השכיחות הגבוהה ביותר. מחקר אמריקאי מצא 17.16% מהכלבים עם המצב, לעומת 3.52% באופן כללי. מחקר נוסף מצא 24.8% דיספלסיה של מפרק הירך ו-22.7% דיספלסיה של המרפק. אלה מספרים גבוהים. משמעותיים.

קרע רצועה צולבת גולגולתית. הניופאונדלנד הוא שוב הגזע עם השכיחות הגבוהה ביותר: 8.9% לעומת 2.55% באופן כללי.

פיתול קיבה. שכיח אצל כלבים עם חזה עמוק. 10% ממקרי המוות של הגזע בבריטניה נגרמים מפיתול קיבה. האכלה בשתיים או שלוש ארוחות ביום מפחיתה סיכון.

קרדיומיופתיה מורחבת. מחקר אמריקאי מצא 1.3% מהניופאונדלנדים עם המצב. מחקר שבדי מצא 16% מהכלבים עם המצב שיש להם גם הפרעות קצב חדריות. מחקר אנגלי מצא 77% עם פרפור עליות.

בעיות עור: דלקת עור אלרגית, איכתיוזיס, וסבוריאה ראשונית. הפרווה הכפולה הסמיכה דורשת טיפול שוטף. סירוק יומיומי בעונת הנשר. רחצה תכופה אם הכלב נכנס למים.

תת-תירואידיזם. שכיח אצל הגזע. ניתן לאבחן בבדיקת דם ולטפל בתרופות.

למי זה מתאים ולמי לא

מתאים ל: משפחות עם ילדים. הניופאונדלנד הוא אחד הגזעים הטובים בעולם עם ילדים. סבלני, רך, ומגונן. בתים עם גישה למים: ים, אגם, נחל, בריכה. אנשים שנמצאים הרבה בבית. הניופאונדלנד לא עושה טוב לבד. אנשים שמוכנים להשקיע בטיפוח פרווה כבד. אנשים שמבינים שכלב בגודל כזה עולה כסף: אוכל, וטרינר, ציוד, הכל בגדול.

לא מתאים ל: דירות קטנות. אנשים שעובדים שעות ארוכות מחוץ לבית. מי שלא אוהב רוק. הניופאונדלנד מרויח המון, במיוחד באקלים חם. מי שמחפש כלב שמירה. הניופאונדלנד לא כלב שמירה. הוא יברך את הפורץ. מי שגר באזור חם ולח. הפרווה הכפולה הופכת אותו לסבול קשה בקיץ ישראלי. צריך מזגן, צל, ומים.

השוואה טבעית: ניופאונדלנד מול סן ברנרד

שניהם ענקים. שניהם מתוקים. שניהם כבדים. אבל הם נוצרו לעבודות הפוכות.

הסן ברנרד נוצר להציל אנשים בשלג. הוא נברר לחפש, למצוא, ולהוביל בריחה דרך שלג. הניופאונדלנד נוצר להציל אנשים במים. הוא נברר לשחות, למשות, ולהביא לחוף.

הסן ברנרד עובד ביבשה. הניופאונדלנד עובד במים. הסן ברנרד הוא יותר אינטנסיבי בחיפוש. הוא יוצא ומחפש. הניופאונדלנד הוא יותר רגוע. הוא ממתין לאות ואז פועל.

באקלים ישראלי, הניופאונדלנד סובל יותר מהסן ברנרד. שניהם לא מתאימים לחום, אבל הפרווה הכפולה העמידה למים של הניופאונדלנד לוכדת חום בקיץ. הסן ברנרד לפחות יכול לרבוץ על רצפה קרירה. הניופאונדלנד יסבול ממש.

לסיום

הניופאונדלנד הוא כלב של ייעוד. הוא לא נועד להיות חמוד. הוא נולד למשות רשתות ולהציל טובעים. הרכות שלו, הסבלנות שלו, המסירות שלו: הכל נובע מהעבודה שעשה במשך מאתיים שנה על חופי ניופאונדלנד. מי שמבין את זה מבין את הכלב. מי שלא, מקבל כלב ענק שמושך אותו למים בכל פעם שמישהו נכנס לבריכה.

אם אתם מביאים ניופאונדלנד הביתה, תדעו מה אתם מקבלים. כלב שישן על הרצפה בסלון ויקום בלילה רק אם מישהו ילד יבכה. כלב שיבדוק את כל ילדי השכונה וילווה אותם הביתה. כלב שלא ינשוך אף פעם, אבל ימשוך אתכם לחוף בכל פעם שתיכנסו למים. זה לא מיתוס. זה אינסטינקט שנברר במשך מאתיים שנה.

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים