בורבול : הכלב שנשאר מאחור כשהעולם התקדם

תשעים קילו של שריר, עצם ונחישות. כשאתה מסתכל על בורבול, אתה לא רואה כלב לוויה. אתה רואה מכונת שמירה שעוצבה במשך שלוש מאות שנים של בידוד גנטי, באחת הסביבות הקשות בעולם.

והמיתוס הכי גדול? שאפשר להפוך אותו לפודל גדול.

סיפור שטח : מה שקורה כששוכחים מאיפה הוא בא

לפני שש שנים הגיעה אלי זוג מכפר סבא. קראו להם יואב ומיכל. היה להם בורבול בן שנתיים בשם אומפנדו : "החזק" בזולו.

יואב התקשר אחרי שאומפנדו נשך את השליח. לא פעם. שלוש פעמים. כל פעם אותו תרחיש: מישהו מתקרב לשער הבית, אומפנדו מגיב בהתרעה, השליח לא עוצר, אומפנדו תופס.

יואב אמר לי: "הוא אגרסיבי. אני חושב להיפטר ממנו."

בדקתי את הבית. את השגרה. את אומפנדו.

הבעיה לא הייתה אומפנדו. הבעיה הייתה שיואב קנה בורבול מתוך מחשבה שמספיק לאלף אותו "לא לנשוך". הוא אימן את אומפנדו כמו לברדור. חיזוקים חיוביים, סבלנות אינסופית, הרבה חטיפים.

הוא לא הבין שבורבול לא צריך חיזוק חיובי כדי לשמור. השמירה היא הדבר הטבעי ביותר בעולם עבור הכלב הזה. אין צורך ללמד אותו. השאלה היחידה היא: למי הוא שומר, ועל מי.

שיניתי את הגישה. במקום לאלף אותו לא לשמור, לימדתי את יואב לעבוד עם האינסטינקט. סימן עצירה. קול ברור. גבולות טריטוריה. תרגלנו מצבים עם השליח במשך שבועיים, כשאומפנדו מקבל פקודה ברורה "שלי" כשהוא רואה מישהו מתקרב : סימון שהאדם הזה בסדר, יואב מחליט.

תוך חודש, אומפנדו היה אותו כלב. רק הפעם יואב ידע איך לדבר איתו.

כי השיעור הפשוט ביותר עם בורבול הוא: אתה לא מאמן אותו להיות פחות כלב שמירה. אתה הופך להיות הבוס שהוא סומך עליו להחליט מתי לשמור.

מה זה "בורבול" ולמה עוד לא שמעתם עליו

השם בא מאפריקנס. "בור" : חקלאי, "בול" : קיצור של "בולהאונד", בולדוג. בורבול הוא כלב החווה של הדרום אפריקאים הלבנים.

הכלב הזה הוא הדבר הכי קרוב שיש בעולם המודרני למסטיף פונקציונלי. בזמן שבאירופה הפכו את המסטיף הנפוליטני והמסטיף האנגלי לפסלים מהלכים : כבדים, איטיים, עמוסי בעיות בריאות : הבורבול נשאר בחווה בדרום אפריקה. הוא עבד. הוא שמר. הוא שרד בתנאים שלא מחילים על אף כלב אירופאי.

העדות הכי טובה לזה? הבורבול אינו מוכר רשמית על ידי ה-FCI. לא כי הוא לא ראוי, אלא כי מעולם לא היה צורך להכניס אותו לסטנדרטים האירופאיים. הוא מוכר על ידי ההתאחדות הדרום אפריקאית (KUSA) ועל ידי ה-AKC האמריקאי מאז 2014.

הסיווג שלו ב-FCI אמור להיות קבוצה 2, סקציה 2.2 : מולוסים מסוג הרים. אבל אין לו תקן FCI רשמי. זה ייחודי ומספר את הסיפור טוב יותר מכל מסמך.

שורשים : לא נולד בתערוכה, נולד במאבק

1652. יאן ואן ריבק מגיע לכף התקווה הטובה. איתו מגיעים מתיישבים הולנדים, ומאוחר יותר בריטים. כל מתיישב מביא איתו את הכלב החזק ביותר שהיה לו.

התנאים בדרום אפריקה לא דמו לשום דבר שהאירופאים הכירו. נמרים. בבונים. להקות תנים. גנבי בקר. כלב שנועד לשרוד בסביבה הזאת היה חייב להיות חזק, אמיץ, ערני, ועצמאי דיו לקבל החלטות בלי לחכות לפקודה.

כך נולד הכלב בור : בור הונטינג דוג. לא גזע, במובן המודרני. אוכלוסייה פונקציונלית של כלבים שנבחרו לפי תפקוד, לא לפי מראה. הסטנדרט היה פשוט: מי ששרד, מי שהרחיק את הנמר, מי שהגן על המשפחה : העביר את הגנים שלו הלאה.

בשנת 1909 תיאר כתב עת חקלאי דרום אפריקאי את כלבי הבור ככלבים הטובים ביותר לציד נמרים ובבונים בלהקות. נמר שנלכד במלכודת ברגל : להקת כלבי בור הרגה אותו. יש תיעוד של כלב בור בודד שהרג ארבעה נמרים במהלך שנות חייו. החמישי הרג אותו.

זה לא סיפור מצמרר. זה המפתח להבנת הגזע. הבורבול לא נולד להיות חיית מחמד. הוא נולד להיות לוחם.

רק בשנות השמונים של המאה העשרים, יותר מ-330 שנה אחרי שהגיע לדרום אפריקה, הוכרה האוכלוסייה הזאת כגזע רשמי. אגודת מגדלי הבורבול הראשונה קמה ב-1983.

מה עושה בורבול לבורבול

הדבר הראשון שצריך להבין: בורבול הוא לא עוד מסטיף. הוא שונה מהותית מקרוביו האירופאים.

מסטיף אירופאי גודל במשך דורות על דורות בתנאים מבוקרים. כלב שמירה על טירה, רכוש, עדרים. הערך הגבוה ביותר: יציבות, סבלנות, סף גירוי גבוה.

הבורבול גודל בתנאים שהאירופאי לא יכול לדמיין. חווה מבודדת בערבות אפריקה. טורפים מסוכנים. חום קיצוני. אין עזרה במרחק טלפון. הערך הגבוה ביותר: עצמאות, אקטיביות, נכונות להגיב באלימות מיידית כשיש איום.

זה ההבדל הקריטי. בורבול לא ימתין בסבלנות כמו מסטיף. הוא ישים לב לתנועה חשודה הרבה לפני שתבחין בה. הוא ינתח. יחליט. יפעל. וכל זה בלי שאמרת לו מילה.

הם כלבים גדולים באמת. הזכרים מגיעים ל-66 ס"מ בשכם, הנקבות סביב 61 ס"מ. המשקל נע בין 75 ל-90 קילו. הפרווה קצרה וחלקה, בצבעי חום, אדום, צהבהב או ברינדל. ראש רחב, לסתות חזקות, חזה עמוק. מבנה גוף שמקרין כוח בלי להתאמץ.

האינסטינקטים : מה קורה מתחת לפני השטח

כשאני בוחן בורבול, אני מסתכל על ארבעה מניעים עיקריים שמכתיבים את ההתנהגות שלו.

הראשון והבולט ביותר: יצר שמירה טריטוריאלי. אצל בורבול זה לא רק תכונה. זו תמצית הקיום שלו. הוא סורק את הסביבה כל הזמן. שינויים קטנים שהעין האנושית לא רושמת : הוא רושם. מכונית זרה שחונה שני רחובות משם. צליל לא מוכר. ריח של אדם זר שהתקרב לחצר לפני שלוש שעות.

השני: יצר קרב. בורבול לא מתרגש מריב. להפך. יש בו נכונות טבעית לעימות כשהוא מזהה איום אמיתי. זו לא תוקפנות סתמית. זה כלי עבודה. הבעיה מתחילה כשהבעלים לא יודע להבחין בין איום מדומיין לאיום אמיתי, והכלב נשאר להחליט לבד.

השלישי: יצר חברתי בתוך המשפחה. בניגוד לתדמית, בורבול קשור מאוד לבני המשפחה שלו. הוא נאמן, רגיש, ולעיתים אפילו דביק. הוא רוצה לדעת איפה אתה, מה אתה עושה, שהכל בסדר. כשהבורבול בבית עם המשפחה, הוא רך. כשזר נכנס, הוא מתחלף.

הרביעי: יצר ציד. חלש יחסית לטריטוריאליות, אבל קיים. כלבים אלה צדו נמרים בלהקות. המעקב, הרדיפה, הלכידה : כל אלה נמצאים עמוק במערכת ההפעלה.

התוקפנות : האמת שאף אחד לא רוצה לשמוע

בורבול הוא אחד הכלבים שמחייבים אותך להיות כנה עם עצמך. הוא כלי נשק פוטנציאלי. לא בגלל שהוא "רע", אלא בגלל שהוא חזק, אמיץ, ועצמאי.

תוקפנות טריטוריאלית אצל בורבול היא תכונת עבודה. היא תתבטא כלפי כל מי שנכנס לשטח שהוא מגדיר כשלו בלי רשות. זו לא תוקפנות "רעה". היא טבעית כמו נשימה. השליטה בה מגיעה דרך מנהיגות ברורה, לא דרך דיכוי.

תוקפנות כלפי כלבים אחרים היא נפוצה, במיוחד אצל זכרים בוגרים. בורבול זכר לא יהסס להתעמת עם כלב אחר שמאתגר אותו. סוציאליזציה מוקדמת היא קריטית.

ומה שנקרא "תוקפנות שליטה" : בורבול לא מחפש להיות האלפא, אבל הוא גם לא ייכנע אוטומטית. אם אתה לא מראה מנהיגות עקבית, הוא ייקח את התפקיד. לא מתוך מרדנות. מתוך צורך טבעי. מישהו חייב לקבל החלטות. אם אתה לא עושה את זה, הוא יעשה.

יכולת אילוף : באיזו קלות אפשר לעבוד איתם

בסולם של 1 עד 10, הבורבול נמצא איפשהו ב-6. זה לא נמוך, אבל זה גם לא פודל.

הם אינטליגנטים. לומדים פקודות מהר. אבל החסם הוא לא הבנה. החסם הוא ציות. בורבול ישאל את עצמו "למה שאעשה את זה?" לפני כל פקודה. אם אין לך תשובה טובה, הוא לא יזוז.

הם מגיבים מצוין לגישה עקבית, רגועה, סמכותית. לא צעקות. לא אלימות. לא חיזוקים מתוקים אינסופיים. בהירות. גבולות. שגרה. תן לו סיבה לכבד את ההחלטה שלך, והוא ילך אחריך עד קצה העולם. תתנדנד או תהיה רך מדי, והוא יחליט שאתה לא רלוונטי.

מיתוסים שצריך לנפץ

מיתוס ראשון: בורבול הוא מסטיף עצלן שישכב על הספה כל היום. האמת שונה בתכלית. בורבול הוא אתלט. הוא צריך מרחב, והוא צריך עבודה. בלי זה, הוא מפתח התנהגויות הרסניות ושעמום שהופך לסכנה.

מיתוס שני: בורבול יתקוף בלי סיבה. אין דבר כזה "בלי סיבה" אצל כלב. מה שנראה לך כהתקפה פתאומית הוא תגובה לאיום שהכלב זיהה והבעלים לא ראה. הבעיה היא לא שהכלב תקף. הבעיה היא שהבעלים לא מכיר את הכלב שלו מספיק טוב כדי לדעת למה.

מיתוס שלישי: בורבול לא מתאים למשפחה עם ילדים. הוא דווקא יכול להיות מצוין עם ילדים. בתנאי אחד: שהמבוגר בבית יודע לנהל את המערכת. בורבול יגן על הילדים של המשפחה שלו בנאמנות שאין לה גבולות. אבל הוא חייב להבין שהילדים הם חלק מהחבילה שצריך לשמור עליה, לא משהו שמרגיז אותו.

איך לחיות איתם

בורבול לא מתאים לדירה. הוא צריך חצר גדולה, מגודרת היטב, עם גדר חזקה. הוא צריך לטייל. לא הליכה של 10 דקות סביב הבLock, אלא טיול אמיתי, עם מטרה, שבו הוא מרגיש שהוא עובד.

הוא צריך אילוף מהרגע הראשון. לא אימון בסיסי. אילוף מנהיגות, גבולות, שליטה בדחפים. בלי זה, הוא מחליט לבד. וכשכלב במשקל 90 קילו מחליט לבד, התוצאות יכולות להיות הרסניות.

תזונה איכותית. פרווה קצרה שלא דורשת תחזוקה מסובכת. בריאות כללית טובה יחסית למולוסים בגודלו, אבל עם בעיות אופייניות: דיספלסיה של הירך והמרפק, אקטרופיון (עפעף צונח), אנטרופיון (עפעף מתהפך פנימה), ואפילפסיה נעורים שנצפתה בגזע.

תוחלת חיים: 7 עד 11 שנים. קצר מדי, כמו אצל רוב הענקים.

הבורבול אסור או מוגבל במדינות רבות. דנמרק, צרפת, ברמודה, שוויץ (קנטון ז'נבה אוסר על החזקתו). גם בישראל הוא נחשב לכלב שדורש רישיון והגבלות.

שאלות נפוצות

איך אני בוחר גור בורבול? חפש מגדל שמתמקד בטמפרמנט, לא במראה. גור בורבול צריך לבוא מהורים יציבים, מאולפים, חברתיים. אל תיקח גור מהורים שגדלו בכלוב. היצר הטריטוריאלי עובר בתורשה.

כמה הוא צריך להתעמל? הליכה של 45-60 דקות ביום, רצוי עם אפשרות לריצה חופשית בשטח מגודר. בורבול עובד טוב עם משימות : חיפוש, משחקי חשיבה, משמעת.

האם הוא מסתדר עם חתולים? תלוי בגידול. אם גדל עם חתול בבית מגיל גור, לרוב בסדר. חתול של שכן שנכנס לחצר? בעיה.

למה הוא לא מוכר ב-FCI? כי הוא נולד מחוץ למערכת האירופאית. הגזע פותח בדרום אפריקה על בסיס פונקציה, לא תקן תערוכות. הוא מוכר על ידי הגוף הדרום אפריקאי ועל ידי AKC.

האם אני יכול לקחת אותו לפארק כלבים? לא ממליץ. בורבול בוגר עם כלבים זרים זה סיכון. הוא טריטוריאלי, גדול, ומהיר. טעות אחת בפארק כלבים יכולה להסתיים רע.

מקורות

- Kennel Union of Southern Africa (KUSA) : תקן גזע רשמי לבורבול - American Kennel Club (AKC) : הכרה ותקן מ-2014 - Fédération Cynologique Internationale (FCI) : הגזע אינו מוכר רשמית - South African Boerboel Breeders' Society (SABBS) : התקן הדרום אפריקאי - Wikipedia EN : Boerboel : סקירה היסטורית ומאפיינים - Wikipedia DE : Boerboel : תיאור מקור, מראה ואופי - zooroyal.de : Boerboel אופי, Größe und Erziehung - Agricultural Journal of the Cape of Good Hope (1909) : תיאור כלב הבור ככלב ציד נמרים - Morris, Desmond (2001). Dogs: the ultimate dictionary of over 1,000 dog breeds. - Stassen et al. (2019) : מחקר על אפילפסיה נעורים בבורבול, Journal of Veterinary Internal Medicine - Animal Improvement Act (62 of 1998) : מעמד הבורבול כ-landrace ברפובליקת דרום אפריקה ---

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים