רועה שוויצרי לבן. White Swiss Shepherd Dog

הם נראים בדיוק כמו רועה גרמני, רק לבן. אז זה בעצם רועה גרמני בצבע אחר, נכון?

זו טעות שכמעט כל בעל כלב עושה, ומי שמרוויח ממנה זו תעשיית ההרבעות. המוכרים יגידו לכם "זה הרועה הגרמני המשפחתי, אותו דבר רק רגוע יותר". אני שומע את זה 25 שנה, וזה לא נכון. לא בצבע, לא באופי, לא בהיסטוריה.

הרועה השוויצרי הלבן הוא גזע נפרד לחלוטין, עם תקן FCI עצמאי (מספר 347), עם היסטוריה שונה, ועם פרופיל אופי שונה מהותית מהרועה הגרמני. כן, יש להם אב קדמון משותף. כן, הלבן מגיע מהרועה הגרמני. אבל מה שקרה בדרך. הסיפור הזה מרתק הרבה יותר.

סיפור שטח

איתי הגיע אלי לפני שלוש שנים עם בראן, רועה שוויצרי לבן בן עשרה חודשים. "הוא לא תוקפני, אבל הוא לא מקשיב," אמר איתי. "ראיתי סרטונים של רועה גרמני, ניסיתי את התרגילים. הוא פשוט מתיישב ומסתכל עלי."

כשבדקתי את בראן, גיליתי משהו מעניין. הכלב לא היה עקשן. הוא לא ניסה לשלוט. להיפך. הוא חיכה להנחיה ברורה, אבל התפקוד שלו היה ברמת עוצמה נמוכה יותר ממה שאיתי ציפה. איתי ציפה לכלב שיגיב כמו רועה גרמני קו עבודה. אינטנסיבי, דחוף, כמעט אובססיבי. בראן נתן לו תגובה מהירה אבל רגועה, ואז עצר.

האבחון היה פשוט: איתי לא התאים את הדרישות שלו לכלב. הוא ניסה לגרום לרועה שוויצרי לבן להתנהג כמו רועה גרמני.

התחלנו מלמטה. בלי ציפיות ל"דריב" גבוה. במקום לדרוש מבראן אינטנסיביות, לימדתי את איתי לעבוד עם הקצב הטבעי של הכלב. בראן רצה לעבוד, אבל בלי הלחץ הפנימי שאופייני לרועה גרמני. כשהבנו את זה, תוך חודש היה לנו כלב שעבד יפה ברצועה, עם ריקול מצוין, ועם פחות לחץ משני הצדדים.

הלקח של איתי: לא כל כלב שדומה לרועה גרמני הוא רועה גרמני. הרועה השוויצרי הלבן הוא גזע עם טמפו משלו.

שורשים שמתחילים לפני שהרועה הגרמני היה רועה גרמני

הסיפור של הרועה השוויצרי הלבן מתחיל איפה שהרועה הגרמני התחיל. ממש.

בשנות ה-80 של המאה ה-19, היה ברון פון קניגה שהחזיק בכלב רועים לבן בשם גרייף. הברון קנה את גרייפף ממגדל בשם פרידריך שפארווסר. גרייף הורבע עם לברדת צבע זאב אפור בשם לוט, ומההרבעה הזאת יצאה לברדה בשם לֶנֶה. לנה הורבעה עם כלב בשם קסטור, וב-1 בינואר 1895 נולד זכר בשם הקטור לינקסריין.

הקטור לינקסריין הוא הכלב שנרשם ב-1899 בתור הוראנד פון גראפראת, תחת מספר SZ1. הרועה הגרמני הראשון שרשם אי פעם.

הגן הלבן לא הצטרף בדיעבד. הוא היה שם מהיום הראשון. הוא היה בגרייף, הוא היה בהוראנד, הוא היה בשושלת הזאת מהרגע שהגזע נוצר. רק שב-1933, כשהנאצים החלו לעצב את תרבות הכלבים בגרמניה, הגן הלבן הוצא מסטנדרט הרועה הגרמני. האשימו אותו בכל מיני בעיות בריאות שאין להן שום קשר לצבע. גם מקס פון שטפניץ, אבי הגזע, תמך בפסילה בשנותיו האחרונות.

התוצאה: כלבי רועה גרמני לבנים נעלמו מאירופה, אבל לא נעלמו מהעולם. מגדלים בארצות הברית ובקנדה המשיכו לגדל אותם. ב-1968, גם ה-AKC הוציא את הלבן מהסטנדרט שלו ואסר לרשום גורים לבנים. אבל בקנדה, ה-CKC המשיך לקבל אותם.

לובו חוזר הביתה

ב-1966 נולד בארצות הברית גור לבן בשם לובו. שבע שנים אחר כך, ב-1973, אגאתה בורך הביאה אותו לשווייץ. לובו הפך לאבי השושלת האירופית החדשה.

משם זה התגלגל מהר. כלבים נוספים יובאו מארצות הברית ומקנדה. האוכלוסייה גדלה בשווייץ, גרמניה, הולנד, צרפת, אוסטריה ושוודיה. ביוני 1991, המועדון הצינולוגי השווייצרי הכיר בהם כגזע נפרד. ב-2002 קיבלו הכרה זמנית מה-FCI, וב-4 ביולי 2011. הכרה מלאה.

למה שווייץ היא ארץ המוצא ולא ארצות הברית? כי שווייץ הייתה המדינה הראשונה שהצליחה להציג שמונה שושלות ייחוס עצמאיות שונות. תנאי של ה-FCI להכרה בגזע חדש. לכן הגזע קרוי "רועה שוויצרי לבן" (Berger Blanc Suisse) ולא "רועה גרמני לבן".

מה מייחד אותם באמת

הרועה השוויצרי הלבן בנוי כמו רועה גרמני קלאסי. קו עליון ישר, גב מוארך במתינות, חזה עמוק, אוזניים זקופות. אבל ההבדל הכי גדול הוא לא במבנה. הוא באינטנסיביות.

יצר הציד אצלם נמוך עד בינוני. הם עלולים לרדוף אחרי סנאי, אבל לא תראו אותם נכנסים לטראנס ציד כמו טרייר או רועה בלגי.

החיבור האנושי הוא גבוה מאוד. אלו כלבים שמתחברים בטירוף לבני אדם. הם רוצים להיות חלק מהמשפחה, לא רק לחיות במקביל אליה. חיבור עמוק, מחבק, נוכח.

היצר החברתי כלפי כלבים הוא טוב בדרך כלל. הם לא מחפשים עימותים, אבל גם לא מתקפלים. סוציאליזציה טובה מגיל צעיר עושה פלאים.

הדחף הטריטוריאלי בינוני. הם יספרו לכם שמישהו בחצר, אבל לא בהכרח יפעלו. בתור כלבי שמירה, הם מתריעים יותר ממה שהם סוגרים חשבון.

כושר עבודה (Biddability). 8 מתוך 10. הם חכמים ורוצים לעבוד. אבל בניגוד לרועה גרמני שיעבוד בשבילכם גם אם הוא עייף, הרועה השוויצרי הלבן יעבוד כל עוד זה מהנה ונכון מבחינתו. זה לא כלב "אני אמות בשביל המשימה". זה כלב "אני אעבוד איתך כל עוד אנחנו צוות".

זה כלב שקרוב יותר רגשית לרועה האנגלי מאשר לרועה הגרמני. אותה נאמנות, אותה אינטליגנציה, אבל פחות דרייב. יותר מחשבה לפני תגובה.

תוקפנות. לא הצד החזק שלהם

אני אומר את זה בעדינות כדי שלא תבינו לא נכון: רועה שוויצרי לבן תוקפני זה מחזה נדיר. זו לא חולשה. זו תכונה גנטית שנשמרה בכוונה.

תוקפנות טריטוריאלית: קיימת אבל מתונה. הם יתריעו, לא בהכרח יגנו בפיזיות. אם אתם מחפשים כלב שמירה שיסתער. זה לא הגזע.

תוקפנות דומיננטיות: כמעט לא קיימת. אלה כלבים שעובדים יפה בהיררכיה בלי צורך לאתגר אותה. הם לא ינסו "לעלות עליכם" כמו שרועה גרמני זכר דומיננטי עלול.

תוקפנות פחד (Fear-based): פה חשוב לשים לב. בגלל שהברירה הטבעית לא לחצה עליהם להיות "קשוחים", רועים שוויצרים לבנים עלולים לפתח חרדות אם לא מקבלים סוציאליזציה טובה. כלב ביישן מהגזע הזה עלול לנשוך מפחד. לא מתוקפנות, מחוסר ביטחון.

מיתוסים שצריך לנפץ

"זה רועה גרמני לבן". לא נכון. זה גזע נפרד לחלוטין עם תקן FCI עצמאי. אסור להכליא אותם עם רועה גרמני. האוכלוסיות נפרדות, ואסור לרשום רועה גרמני לבן בתור רועה שוויצרי לבן (החלטת FCI מפורשת).

"הם יותר רגועים וקלים". המיתוס המסוכן ביותר. הם פחות אינטנסיביים, אבל הם לא קלים. מדובר בכלב רועים אינטליגנטי עם דרישות גירוי משמעותיות. בלי עבודה, בלי אילוף, בלי שגרה. הם הופכים להרסניים בדיוק כמו רועה גרמני משועמם.

"הצבע הלבן מעיד על בעיות בריאות". המיתוס שהרס את הגזע. הצבע הלבן הוא תוצאה של גן רצסיבי שאין לו שום קשר לבעיות מפרקים, חירשות או עיוורון. הפסילה של 1933 התבססה על דעות קדומות, לא על מדע. מה שכן: לגזע יש נטייה למוטציית MDR1 (רגישות לתרופות), כמו לרועה גרמני ולקולי.

איך לחיות עם רועה שוויצרי לבן

מדובר בכלב שדורש נוכחות. לא כלב שתשאירו בחצר 10 שעות ביום ותצפו שיהיה בסדר. הוא צריך להיות חלק מהחיים שלכם.

מה שהם חייבים: * שעת פעילות ביום לפחות. הליכה, ריצה, פריזבי, כדור. לא טיול סתמי, פעילות עם מטרה * גירוי מנטלי. חיפוש, פריסת אוכל, תרגילי חשיבה. הם נהנים לעבוד עם הראש * נוכחות משפחתית. הכי טוב להם בבית, לא בכלבייה * אילוף עקבי. לא צריך להיות קשיח, אבל חייב להיות ברור. גבולות רכים יוצרים כלב לחוץ

מה שפחות קריטי: * אינטנסיביות גבוהה. לא צריך לדחוף אותם כמו רועה בלגי * עבודת הגנה. זה לא הגזע לספורט הגנה אינטנסיבי * ריצה לצד אופניים. יפה להם, אבל לא חיוני כמו לבורדר קולי

שאלות נפוצות

האם רועה שוויצרי לבן מתאים למשפחה עם ילדים? מאוד. החיבור שלהם לילדים הוא יוצא דופן, והסבלנות שלהם גבוהה. תמיד לפקח, כמו עם כל כלב, אבל הגזע הזה מתאים מצוין.

הם נובחים הרבה? די נובחים. לא ברמה של טרייר או שפיץ, אבל נובחים כשמתרגשים, כשמישהו בדלת, כשמשהו מעניין. לא כדאי לגור בדירה עם שכנים רגישים בלי להתכונן לזה.

כמה נשירה? הרבה. פרווה לבנה על כל בגד כהה שיש לכם. המעיל עבה ועונתי, תצטרכו להבריש פעמיים בשבוע לפחות, ויום-יומיים בעונות הנשירה.

מה ההבדל בין פרווה בינונית לארוכה? שני הסוגים מקובלים בתקן. הארוכה דורשת יותר טיפוח, אבל לא משפיעה על האופי. בשני המקרים יש פרווה תחתית צפופה.

אפשר לגדל אותו עם חתול? אם גדל יחד מגיל צעיר. כן. היצר הטריטוריאלי והציידי לא גבוהים מספיק כדי ליצור בעיה אמיתית, אבל כלב מבוגר שלא הכיר חתולים. עלול לרדוף.

הם בסדר לבד בבית? תלוי באילוף ובשגרה. כלב בוגר ומאומן יכול להחזיק 5-6 שעות. גור או כלב לא מאומן. יפרקו לכם את הבית. זה לא גזע שאפשר להשאיר 10 שעות ביום לבד.

לסיכום: הרועה השוויצרי הלבן הוא גזע נפלא למי שרוצה רועה גרמני בלי האינטנסיביות, או למי שרוצה כלב משפחה אינטליגנטי עם אופי מאוזן. הוא ייתן לכם 100% אהבה ונאמנות, אבל הוא יבקש בתמורה נוכחות, עבודה, וגירוי. הוא נראה כמו רועה גרמני, אבל מבפנים. הוא סיפור אחר לגמרי.

מקורות: FCI Standard #347. Berger Blanc Suisse | Wikipedia DE. Berger Blanc Suisse | Wikipedia EN. White Swiss Shepherd Dog | Hans Räber: Enzyklopädie der גזעhunde, Band 1 | Fogle, Bruce. The Dog Encyclopedia (2013) | Pickeral, Tamsin. Dogs Unleashed (2014) ---

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים