רועה בלגי טרוורן : Belgian Shepherd Tervuren

"הוא נראה כמו רועה גרמני עם גלימה חומה, אבל האמת הרבה יותר מורכבת."

מיתוס שצריך לנפץ

"טרוורן זה רועה גרמני עם שיער ארוך."

אני שומע את זה כל הזמן. אנשים רואים כלב בגודל בינוני, אוזניים זקופות, פרווה ארוכה בצבע חום-אדמדם עם מסכה שחורה, ומניחים שזה רועה גרמני בתחפושת. הטעות מובנת : חזותית יש דמיון. אבל גנטית, היסטורית, והכי חשוב : אינסטינקטיבית : מדובר בשני עולמות שונים לגמרי.

הרועה הגרמני נוצר בגרמניה, בתחילת המאה ה-20, בתור פרויקט לאומי של פון שטפניץ. הרועה הבלגי (וכל ארבע וריאציותיו, כולל הטרוורן) נוצר בבלגיה, באותה תקופה היסטורית, אבל מתוך מאגר גנים שונה לחלוטין של כלבי רועים מערב-אירופיים. הגוף של הטרוורן קל יותר, זריז יותר, פחות מסיבי. הראש שונה בצורתו. והכי חשוב : המניע הפנימי שונה. טרוורן הוא לא כלב סמכותי-דומיננטי כמו רועה גרמני. הוא רגיש יותר, מהיר יותר, ומחובר יותר לבעלים שלו.

סיפור שטח

לפני כשש שנים הגיע אליי זוג מכפר שמריהו. אודי, מהנדס במקצועו, ואשתו רונית, מורה. הם קנו טרוורן בשם "אקסל" ממגדלת באזור המרכז. הבעיה שלהם : אקסל נשך את הבת שלהם, בת 9, בפנים.

הסיפור נשמע נורא. רונית הייתה על סף להחזיר את הכלב. אבל כשהתחלתי לשאול שאלות, התמונה השתנתה. הנשיכה קרתה כשהבת ניסתה לקחת מאקסל עצם שהוא לעס. אקסל הזהיר : נהמה, שפת גוף : אבל הילדה לא הבינה. אקסל הרגיש שאין לו ברירה. הוא לא תקף מתוך תוקפנות. הוא תקף מתוך חוסר ברירה.

הבעיה האמיתית : אודי ורונית קנו טרוורן בלי להבין שהם לא קונים גולדן רטריבר. טרוורן הוא לא כלב שסולח על טעויות חוזרות. הוא לא כלב ש"יסחוב" חוסר כבוד. הוא לא תוקפני : אבל הוא גם לא סובל טיפשות. התערבות : ביטלנו את הגישה ל"משאבים" (עצמות, אוכל, צעצועים יקרים), לימדנו את הילדה לכבד את המרחב של הכלב, ובנינו תרגילי שליטה בסיסיים. אקסל הפך לכלב משפחה מצוין. לא כי הוא השתנה : כי הבעלים הבינו סוף סוף עם מי יש להם עסק.

הלקח: טרוורן הוא לא כלב תוקפני. אבל הוא גם לא כלב שסוחב שטויות. הוא רגיש, חכם, וזוכר הכל.

FCI : תקן רשמי

טרוורן שייך לקבוצת FCI מספר 1 : כלבי רועים ובקר, בסקציית כלבי הרועים, תחת תקן מספר 15. ארץ המוצא היא בלגיה, והשם הרשמי הוא Chien de Berger Belge Tervueren. זכרים מגיעים לגובה של 62 ס"מ בממוצע, נקבות ל-58 ס"מ. המשקל נע בין 25 ל-30 ק"ג לזכרים ובין 20 ל-25 ק"ג לנקבות. תוחלת החיים היא 12 עד 14 שנים. הפרווה ארוכה, צפופה, עם פרווה תחתונה רכה. הצבע האופייני הוא חום-אדמדם (Fawn) עד אפור, עם גוון שחור (Black Overlay) ומסכה שחורה בפנים.

טרוורן היא אחת מארבע וריאציות של הרועה הבלגי. ההבדל היחיד בין הווריאציות הוא סוג הפרווה והצבע: - גרוננדאל : שחור, שיער ארוך - טרוורן : חום-אדמדם או אפור, שיער ארוך, מסכה שחורה - מלינואה : חום-אדמדם, שיער קצר - לאקן : חום-אדמדם, שיער גס ומחוספס

היסטוריה : כיצד העבר עיצב את האופי

בסוף המאה ה-19, בלגיה הייתה מלאה בכלבי רועים, אבל אף אחד מהם לא נראה אותו דבר. בניגוד לגרמניה, שם פון שטפניץ ריכז את הגזע תחת קורת גג אחת, בבלגיה כל אזור גידל את כלבי הרועים שלו לפי הצרכים המקומיים. זהו השורש העמוק ביותר של אופי הטרוורן : הוא נולד מהשטח, לא ממעבדה.

בשנת 1891, הקים אדולף רול (Adolphe Reul), מרצה בבית הספר לרפואה וטרינרית בקורֶגם (Cureghem), ועדה לסקר את כלבי הרועים הבלגיים. הצוות שלו אסף 117 כלבים מהשטח. המגוון היה עצום : אוזניים תלויות לצד זקופות, פרווה קצרה לצד ארוכה, צבעים מכל הקשת. הם חילקו את הכלבים לווריאציות לפי סוג פרווה, וכך נולד הרועה הבלגי.

הטרוורן קיבל את שמו מהכפר טרוורן (Tervuren) שבפלנדריה, מזרחית לבריסל. הסיפור מספר שמ. קורביל (M. Corbeel), מבשל בירה מקומי, גידל זוג כלבי רועים חומים ארוכי-שיער בשם "טום" ו"פוס". כלבת מהם, בשם "מיס", נמכרה למ. דניהו (M. Deanhieux). דניהו הרביע את מיס עם דוק דה גרוננדאל, הכלב המייסד של הגרוננדאל. הצאצאים החומים-אדמדמים הפכו לטרוורן.

המלחמות כמעט חיסלו את הגזע. גם אחרי מלחמת העולם הראשונה, וגם אחרי השנייה, האוכלוסייה הייתה קטנה מכדי להמשיך בלי הרבעות בין-וריאציות. ב-1956 התקבל התקן הנוכחי, שמכיר בארבע הווריאציות. משמעות הדבר היא שהטרוורן שרד לא רק בזכות המראה שלו, אלא בזכות התפקיד שלו : הוא היה כלב עבודה חיוני, לא קישוט.

### איך התפקיד עיצב את האופי

חשוב להבין שהטרוורן לא נולד ככלב לוויה. הוא נולד כדי לעבוד. בחוות בלגיות, תפקידו היה לרעות צאן ובקר, לשמור על השטח, ולהיות העיניים והאוזניים של הרועה. זה לא היה תפקיד של כלב ציד, שצריך לרדוף ולהרוג. זה היה תפקיד של כלב ניהול : לנהל תנועה, להכתיב גבולות, להתריע על סכנה.

כל אינסטינקט בטרוורן : כל רכיב באופי שלו : נבנה סביב התפקיד הזה. תחשבו על זה : רועה בחווה בלגית לפני מאה שנים לא יכול היה להרשות לעצמו כלב תוקפני שינשך את הכבשים. הוא גם לא יכול היה להרשות לעצמו כלב פחדן שיברח מכל רעש. הוא היה צריך כלב מאוזן : אמיץ מספיק כדי להתעמת עם זאב, אבל עדין מספיק כדי לא לפגוע בגדי. הברירה הטבעית נעשתה על ידי הרועים עצמם, יום אחרי יום, דור אחרי דור.

התוצאה היא כלב עם שילוב נדיר של תכונות. מצד אחד, ערנות גבוהה מאוד : טרוורן סורק את הסביבה שלו כל הזמן, מבחין בשינויים הקטנים ביותר, מגיב לכל תנועה חשודה. זה אינסטינקט הישרדותי שהתפתח מתוך הצורך להגן על העדר. מצד שני, יכולת ריכוז ושליטה עצמית : הוא לא רץ אחרי כל תנועה כמו טרייר, אלא בוחן, מעריך, ורק אז פועל.

יצר הרעייה הוא הדרייב המרכזי שלו, הלב הפועם של אישיותו. זה בא לידי ביטוי בהרבה יותר מסתם "לרעות" : זה הצורך לפקח על תנועה, לשלוט במרחב, להכתיב קצב. טרוורן ינסה "לרעות" ילדים במגרש משחקים, חתולים בשכונה, ואפילו אתכם בבית. הוא ילך סביבכם, יסתכל עליכם, ינסה להבין לאן אתם הולכים ולמה. זה לא עצבנות : זה אינסטינקט עבודה טהור.

הקשר שלו עם הבעלים הוא עמוק במיוחד, והוא תוצאה ישירה של ההיסטוריה שלו. רועה וכלבו עבדו יחד בשטח שעות ארוכות, לעיתים בבידוד, תוך הסתמכות מוחלטת זה על זה. הטרוורן פיתח רגישות יוצאת דופן לשפת הגוף ולמצב הרוח של האדם שאיתו. הוא קורא אתכם כמו ספר פתוח. היתרון : הוא יזהה מתי אתם לחוצים, עייפים או עצובים, ויגיב בהתאם. החיסרון : הוא גם יזהה חוסר ביטחון, היסוס, או פחד : וינצל אותם אם לא תדעו להציב גבולות.

יחסו לכלבים אחרים הוא סלקטיבי, וגם זה מגיע מהתפקיד. כלב רועים טוב לא היה רץ להתיידד עם כל כלב זר : הוא היה צריך לשמור על העדר, לא לחפש חברים. הטרוורן המודרני שומר על הסלקטיביות הזאת : הוא יכול להסתדר עם כלבים מסוימים, אבל לא בהכרח עם כולם. הוא לא תוקפני סתם, אבל הוא גם לא פרפר חברתי.

רצף הטריפה

אחד הכלים המעניינים להבנת האופי של טרוורן הוא רצף הטריפה : ששת השלבים שכלב עובר מציד ועד אכילה. כשמסתכלים על הטרוורן דרך הרצף הזה, רואים תמונה ברורה של כלב שעוצב לרעייה, לא לציד.

השלב הראשון הוא האוריינטציה : סריקת הסביבה. כאן הטרוורן מצטיין ברמה גבוהה ביותר. הוא ערני תמיד, סורק את השטח, מבחין בכל פרט. זו הסיבה שהוא כלב שמירה כה טוב, וגם הסיבה שהוא נובח הרבה : הוא מבחין בהכול.

השלב השני הוא קיבוע המטרה (העין). טרוורן מתרכז במטרה שלו, אבל לא ברמה אובססיבית כמו טרייר או פיטבול. הוא יכול להסיט את תשומת הלב אם תקראו לו, מה שהופך אותו לכלב עבודה גמיש יותר.

השלב השלישי הוא המעקב. טרוורן מתקרב לביטחון, לא בהתגנבות. זה מתאים לכלב רועים שצריך לנוע בגלוי מול העדר, לא לצוד ממארב.

השלב הרביעי הוא המרדף. כאן הטרוורן חזק מאוד. הוא מהיר, זריז, והמרדף שלו אנרגטי וממוקד. זו הסיבה שספורט כמו זריזות (Agility) ופריסבי כל כך מתאימים לו.

השלב החמישי הוא נשיכת האחיזה. טרוורן אוחז היטב, אבל בלי העוצמה העיוורת של כלבי לחימה. הוא יאחז ויחזיק, אבל הוא לא "מת" על הנשיכה.

השלב השישי הוא נשיכת ההריגה, והשביעי הוא הפירוק והאכילה. בשני השלבים האלה הטרוורן חלש יחסית. הוא לא נבחר להרוג, והוא לא מפרק טרף. הוא אוכל בצורה מסודרת, בלי האינטנסיביות של כלב ציד.

המסקנה ברורה : טרוורן נבחר לרעייה ולשמירה, לא לציד או ללחימה. המרדף והערנות גבוהים במיוחד, אבל שלבי ההריגה נמוכים. זה מסביר למה טרוורן יכול לרדוף אחרי סנאי, אבל יחזור כשתתקשרו אליו.

פרופיל יצרים

במקום להסתכל על טבלת אימוג'ים, בואו נדבר על היצרים של הטרוורן בצורה שתעזור לכם להבין באמת עם מי יש לכם עסק.

יצר הטרף קיים ברמה בינונית. הוא לא הדרייב המרכזי של הטרוורן. כלומר, הוא יכול לרדוף אחרי חתול, אבל הוא לא יחיה בשביל זה. זה לא כלב שצריך לצוד כדי להרגיש שלם.

יצר הציד דומה ברמה שלו : בינוני. המרדף קיים, אבל הוא לא דרייב בלתי נשלט. טרוורן רץ כי כיף לו, לא כי אינסטינקט עיוור דוחף אותו.

יצר הרעייה הוא הדרייב המרכזי, החזק ביותר, בפער. טרוורן חי כדי לרעות, לפקח, לשלוט בתנועה. זה האינסטינקט שיעצב את כל ההתנהגות שלו בבית ובחוץ. אם אתם לא נותנים לו פורקן ליצר הזה : לסדר, לפקח, לרעות : הוא ימצא לבד, ולא תמיד תאהבו את התוצאה.

הדרייב החברתי כלפי אנשים גבוה מאוד. טרוורן יוצר קשר חזק עם הבעלים שלו, לעיתים עמוק יותר מכל גזע אחר שהכרתי. הוא רגיש, קשוב, ומחובר. זו גם החוזקה הגדולה ביותר שלו וגם נקודת התורפה : הוא תלוי בכם רגשית, ואם תאכזבו אותו, הוא ייפגע.

הדרייב החברתי כלפי כלבים הוא סלקטיבי. טרוורן לא בהכרח אוהב כל כלב שפוגש. הוא יכול להיות נהדר עם כלבים מסוימים, אבל אדיש או אפילו עוין כלפי אחרים. זה לא תוקפנות : זה סלקטיביות טבעית של כלב רועים שלא היה צריך להתיידד עם זרים.

יצר הלחימה נמוך עד בינוני. טרוורן לא נבחר ללחימה, בשונה מגזעים כמו הפיטבול או האמסטף. הוא יגן על עצמו אם צריך, אבל הוא לא מחפש קרבות.

יצר ההגנה גבוה מאוד. זה אחד המאפיינים הבולטים של הגזע. טרוורן מגן על בית, משפחה ורכוש בעוצמה. אבל חשוב להדגיש : הוא מזהיר לפני שהוא תוקף. נהמה, נביחה, שפת גוף מתוחה : הוא נותן הזדמנות לסגת.

הערנות גבוהה מאוד, אולי הגבוהה ביותר מבין ארבע וריאציות הרועה הבלגי. טרוורן תמיד דרוך, תמיד סורק. הוא מבחין במכונית שחונה במקום יוצא דופן, בהולך רגל שמתקרב, ברעש שלא היה קודם. זה הופך אותו לכלב שמירה מצוין, אבל גם לכלב שינבח הרבה אם לא תכוונו את זה.

יצר ההבאה גבוה. טרוורן אוהב לעבוד עם הבעלים, להביא חפצים, לשתף פעולה. זה כלב שרוצה להיות מעורב, לא כלב שיושב בצד.

יצר המשחק גבוה, אבל עם ניואנס : טרוורן לא סתם משחק בשביל הכיף. הוא משחק עם מטרה. כדור זה לא סתם כדור : זו משימה. משחק משיכה זה לא סתם היאבקות : זה תרגיל בשליטה.

הסקרנות גבוהה מאוד. טרוורן חקרן, רוצה להיות מעורב בכל מה שקורה בבית. אם אתם עושים משהו והוא לא חלק מזה, הוא ירגיש מודר.

השוואה : טרוורן מול גרוננדאל

ההבדל העיקרי בין טרוורן לגרוננדאל הוא הצבע : טרוורן חום-אדמדם עם מסכה שחורה, גרוננדאל שחור לחלוטין. המוצא שלהם שונה במעט : טרוורן מכפר טרוורן שבפלנדריה, גרוננדאל משאטו דה גרוננדאל.

מבחינת מזג, יש האומרים שטרוורן רגוע יותר במעט, בעוד גרוננדאל אינטנסיבי יותר. גנטית, שניהם חולקים את אותו גן, וגרוננדאל יכול להוליד טרוורן ולהיפך. באירופה, טרוורן נפוץ יותר. בשימוש מבצעי, טרוורן משמש לעיתים לגילוי סמים, בעוד גרוננדאל משמש יותר לחיפוש והצלה.

שלושת סוגי התוקפנות

חשוב להפריד בין סוגי תוקפנות שונים, כי אצל טרוורן זה עניין מורכב.

תוקפנות לחימה נמוכה. טרוורן לא נבחר להילחם בכלבים אחרים. הוא יגן על עצמו אם צריך, אבל הוא לא יוזם קרבות. זה לא כלב שתצטרכו לדאוג שיסתבך בפארק.

דומיננטיות חברתית ברמה בינונית. טרוורן יכול להיות דומיננטי מול כלבים אחרים, במיוחד מאותו מין. כלפי אנשים, הוא בדרך כלל לא אגרסיבי. הוא ינסה להכתיב גבולות, אבל לא דרך תוקפנות פיזית.

תוקפנות טריטוריאלית והגנתית גבוהה מאוד. זה האינסטינקט החזק ביותר שלו, והוא תוצאה ישירה של ההיסטוריה שלו ככלב שמירה על העדר. טרוורן מגן על בית ומשפחה בעוצמה. אבל שוב : הוא יזהיר לפני שיתקוף. התקן הרשמי קובע שאופיו אינו מכיר פחד או תוקפנות, אבל תחת אילוף לא נכון, כל כלב יכול להפוך למסוכן.

נהיגות (Biddability)

הנהיגות של טרוורן גבוהה : הוא חכם, רגיש ורוצה לעבוד, ברמה של 8 מתוך 10. אבל יש תנאי : הוא חייב לכבד את המאמן. אם הוא לא מכבד, הוא לא יבצע. בניגוד למלינואה, שיבצע גם בלי כבוד (כי הדרייב לעבודה כל כך חזק), טרוורן יעשה חשבון. "למה שאעשה את זה? מה אני מקבל?"

הרגישות הגבוהה שלו היא גם חוזק וגם חולשה. חוזק : הוא קורא את הבעלים כמו ספר. חולשה : תיקון קשה מדי יכול לשבור אותו. גישה קשה מדי תיצור כלב פחדן. חוסר גבולות ייצור כלב חצוף. האיזון הוא קריטי.

מיתוסים נוספים

1. "טרוורן הוא מלינואה עם שיער ארוך" : לא. אותו DNA בסיסי, אבל הווריאציות התפצלו לפני יותר מ-100 שנה. מלינואה נבחר לעבודה משטרתית וצבאית, טרוורן נבחר לרעייה, שמירה ולוויה. התוצאה : מלינואה אינטנסיבי הרבה יותר.

2. "טרוורן לא מתאים למשפחה" : תלוי איזו משפחה. משפחה שקטה, שמבינה גבולות ומכבדת את הכלב : מצוין. משפחה כאוטית עם ילדים קטנים שלא מכבדים מרחב : מתכון לאסון.

3. "הפרווה הארוכה שלו מעידה על כלב ביישן ורכרוכי" : טעות חמורה. אורך הפרווה הוא לא מדד לאופי. טרוורן הוא כלב עובד קשוח, לא פודל.

איך לחיות עם טרוורן

טרוורן דורש פעילות גופנית גבוהה : לפחות 60 דקות ביום של פעילות אקטיבית. לא סתם טיול ברצועה : הוא צריך לרוץ, לחשוב, לעבוד. מבחינת גירוי מנטלי, הדרישה גבוהה מאוד : עבודה, אילוף, חידות וספורט כלבים הם הכרח, לא מותרות.

הטיפוח בינוני : הברשה 2-3 פעמים בשבוע, ויותר בעונות נשירה. הוא זקוק לחברת אנשים ברמה גבוהה ורוצה להיות חלק מהמשפחה, לא כלב בחצר לבד. מבחינת חברת כלבים, הוא סלקטיבי : יכול להסתדר, אבל לא חייב. המרחב גמיש : הוא יכול לגור בדירה, בתנאי שמקבל מספיק הוצאה. והכי חשוב : הוא צריך מטרה. ספורט כלבים, זריזות, אילוף מתקדם : בלי עבודה, טרוורן הוא כלב לא מאושר.

שאלות נפוצות

האם טרוורן מתאים למתחילים?

לא. טרוורן הוא כלב חכם, רגיש ומורכב. מתחילים ילכו לאיבוד בין הצורך בגבולות ברורים לבין הרגישות הגבוהה. ממליץ לבעלי ניסיון קודם עם כלבי רועים.

האם טרוורן נובח הרבה?

כן. הוא ערני ביותר, וכל רעש חשוד יקבל נביחה. אפשר לאמן שליטה בנביחה, אבל זה לא ייעלם לחלוטין.

מה ההבדל בין טרוורן למלינואה? איזה יותר קשה?

מלינואה קשה יותר. מלינואה הוא כלב עם דרייב ברמה 11 מתוך 10. טרוורן הוא ברמה 7-8. שניהם לא למתחילים, אבל מלינואה יכול להרוס בית שלם בלי עבודה מספקת. טרוורן יסבול יותר, אבל גם יסבול רק עד גבול מסוים.

האם טרוורן מסתדר עם ילדים?

תלוי בילדים. ילדים שמבינים שצריך לכבד את הכלב : מצוין. ילדים שמושכים, חובטים ורודפים : לא. טרוורן לא יסבול התעללות, אפילו לא התעללות "תמימה" של ילדים קטנים.

כמה פעילות גופנית הוא צריך?

מינימום שעה ביום של פעילות אקטיבית : ריצה, כדור, אילוף. לא סתם טיול ברצועה. הוא צריך לרוץ, לחשוב, לעבוד.

האם הוא כלב שמירה טוב?

מצוין. הוא ינבח על זר, יגן על הבית ויזהיר מראש. אבל הוא לא כלב תקיפה. הוא כלב התרעה והגנה.

מקורות

1. FCI Standard № 15: Belgian Shepherd Dog : Fédération Cynologique Internationale 2. Zooroyal Magazin: Tervueren : גזעportrait (zooroyal.de) 3. Wikipedia: Belgian Shepherd : en.wikipedia.org 4. AKC: Belgian Tervuren : akc.org 5. Morris, Desmond (2001). Dogs: The Ultimate Dictionary 6. Fogle, Bruce (2009). The Encyclopedia of the Dog 7. Fiorone, Fiorenzo (1979). Les chiens de berger belges 8. Société Royale Saint-Hubert : Breed Sheets 9. Hundeo: Tervueren : גזעportrait (hundeo.com) 10. Zooplus Magazin: Tervueren : Haltung & Pflege (zooplus.ch) 11. Vassallo, Laura (2016). "Behavioral differences among Belgian Shepherd Dogs varieties" : Dog Behavior 2(2) 12. dasfutterhaus.at : Tervueren גזעportrait

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים