Chow Chow

יש מיתוס ידוע שאומר שצ'או צ'או הוא כלב אגרסיבי ומסוכן, כזה שאי אפשר לסמוך עליו עם ילדים או עם זרים. האמת היא שהצ'או צ'או הוא אחד הגזעים העתיקים והמורכבים בעולם, ומי שמאשים אותו באגרסיביות מפספס את הנקודה המרכזית. הוא לא אגרסיבי מטבעו, הוא שמור, עצמאי, ומלא כבוד עצמי, ובשביל הרבה אנשים זה מרגיש כמו אגרסיביות כי הם לא רגילים לכלב שלא מנסה לרצות אותם בכל מחיר.

הצ'או צ'או הוא אחד הגזעים העתיקים ביותר בעולם. מחקרים מראים שהוא התפתח מכלבים מקומיים במרכז סין לפני כ-8,300 שנה. הוא מסווג כגזע בסיסי, כלומר כזה שהתקיים לפני הופעת הגזעים המודרניים של המאה התשע עשרה. אורך החיים הגנטי העצום הזה הפך אותו לאחת מהחידות המרתקות בעולם הכלבים. הוא מציג תכונות מורפולוגיות ופיזיולוגיות ייחודיות: לשון כהה, פרווה עבה במיוחד, מבנה גוף חזק במיוחד. שמו האנגלי, צ'או צ'או, אינו קשור לאף שם סיני מסורתי, ומקורו לא ברור. בסינית הוא נקרא סונג שי קואן, כלב האריה הרך.

כדי להבין את הצ'או צ'או, צריך להסתכל על ההיסטוריה שלו. בסין העתיקה, הוא שימש למגוון תפקידים: כלב שמירה, כלב ציד, כלב מלחמה, ואפילו כלב מזחלות ששימש לגרירת מטענים בשטחי הביצות. אגדה סינית אחת מספרת על קיסר שהחזיק 5,000 כלבי צ'או צ'או. מרקו פולו, במסעותיו במאה השלוש עשרה, הזכיר כלבים גדולים בעלי לשון כהה שמשכו מזחלות בסין. השילוב של תפקידים כל כך שונים יצר גזע מורכב שאי אפשר להכניס לקטגוריה אחת.

אחת התכונות הייחודיות ביותר של הצ'או צ'או היא הלשון הכחולה-שחורה. זהו הגזע היחיד בעולם שיש לו לשון בצבע כחול-שחור מלא. הגן האחראי לצבע הזה הוא דומיננטי, מה שאומר שגם בתערובת, צאצא של צ'או צ'או ישמור לרוב על הלשון הכהה. עם זאת, חשוב לדעת שגם כלבים מגזעים אחרים יכולים לסבול מכתמים סגולים על הלשון, ולכן כתם סגול על הלשון לא מעיד בהכרח על מוצא צ'או צ'או. השר-פיי הוא הגזע הנוסף היחיד שמציג את התכונה הזאת, אם כי בצורה פחות מובהקת.

שרשרת הסיבה והתוצאה של הצ'או צ'או מתחילה בתפקידו ההיסטורי ככלב שמירה ושמירה על רכוש במקדשים ובבתים עשירים בסין העתיקה. הכלבים שנבחרו לגידול היו אלה שהיו ערניים, עצמאיים, ולא התלהבו יתר על המידה מזרים. חיבה מוגזמת לאנשים זרים היא חיסרון בכלב שמירה. לכן, במשך אלפי שנים נבחרו צ'או צ'או שהיו קרירים ומרוחקים כלפי אנשים מחוץ למעגל המשפחתי. התוצאה היא כלב נאמן מאוד למשפחתו, אבל לא כזה שמתחבר לאנשים חדשים במהירות.

המראה החיצוני של הצ'או צ'או מספר את אותו סיפור גנטי. הלשון הכחולה-שחורה היא תכונה ייחודית שהוא חולק רק עם השר-פיי. אף גזע אחר לא מציג את הצבע המיוחד הזה בפה. הפרווה הכפולה והעבה, במיוחד הרעמה סביב הצוואר, מעניקה לו מראה אריה מרשים. המבנה הזקוף, עם הרגליים האחוריות הישרות במיוחד שנותנות לו הליכה נוקשה ומדודה, הוא תוצאה של ברירה מלאכותית שייצרה כלב יציב וכבד.

האופי של הצ'או צ'או הוא אולי התכונה הכי לא מובנת אצלו. הוא לא כלב שמחפש לרצות. הוא שותף. הוא יחשוב על כל בקשה שלך, ישקול אותה, ויחליט אם היא סבירה. זה לא אומר שהוא לא אוהב אותך. להפך, הוא מתחבר עמוקות למשפחה שלו, אבל הוא לא יבצע פקודות בצורה עיוורת. הגישה הזאת מבלבלת בעלים רבים שמגיעים מרקע של גזעים כמו לברדור או בורדר קולי, שמחפשים אינטראקציה מתמדת עם הבעלים.

הצ'או צ'או אינו כלב למתחילים. הוא דורש בעלים שמבין כלבים, שמכיר את השפה הגופנית שלהם, שיודע מתי להתעקש ומתי לתת מרחב. אילוף צ'או צ'או חייב להיות מבוסס על כבוד הדדי, לא על שליטה. כלב שירגיש שמתייחסים אליו בחוסר כבוד פשוט יסגר את עצמו ויסרב לשתף פעולה. לא מתוך עקשנות, אלא מתוך בחירה מודעת. שיטות אילוף קשות או מאיימות לא עובדות איתו. הן פשוט גורמות לו לסגת לתוך עצמו, ואז קשה יותר להגיע אליו. אילוף מבוסס חיזוקים חיוביים, עם הרבה סבלנות ועקביות, הוא הדרך היחידה להשיג תוצאות אמיתיות.

דוגמה מרתקת לאינטליגנציה ולרגישות של הצ'או צ'או אפשר למצוא אצל זיגמונד פרויד. הפסיכואנליטיקאי המפורסם החזיק כלב צ'או צ'או בשם ג'ופי, שהתלווה אליו לכל פגישות הטיפול. פרויד האמין שלכלבים, במיוחד לצ'או צ'או, יש חוש מיוחד המאפשר להם לשפוט את אופיים של אנשים במדויק. הוא הודה בתוך שהוא מסתמך על ג'ופי כדי להעריך את מצבם הנפשי של מטופליו. העובדה שפרויד, אחד המוחות המבריקים של המאה העשרים, סמך על האינטואיציה של הצ'או צ'או שלו, אומרת הרבה על הרגישות והיכולת של הגזע לקרוא אנשים.

בכל הנוגע למגורים, צ'או צ'או יכול לחיות בדירה, אבל זה לא אידיאלי. הוא כלב גדול, עם פרווה עבה, שזקוק למרחב. הוא לא היפראקטיבי ולא ירוץ קירות, אבל הוא צריך מרחב משלו. גינה מגודרת היא יתרון משמעותי. הפעילות הגופנית הדרושה היא מתונה: טיול יומי של כשעה עם זמן להתבשם מהסביבה. הוא לא כלב שאתם יכולים לקחת לריצה אופניים במשך שעתיים. הוא יעצור כשהוא עייף, ולא תוכלו לשכנע אותו להמשיך.

הצ'או צ'או נוטה להיות דומיננטי כלפי כלבים אחרים, במיוחד מאותו המין. גינות כלבים יכולות להיות בעייתיות, במיוחד עם כלבים לא מסורסים. חשיפה מוקדמת ומבוקרת לגורים אחרים היא קריטית. סוציאליזציה נכונה תעזור לו להיות סובלני יותר, אבל הוא לעולם לא יהיה הכלב שישחק עם כולם בפארק. בארצות הברית, צ'או צ'או נחשב לגזע בסיכון גבוה על ידי חברות ביטוח, מה שיכול להעלות את עלויות ביטוח הבית. הסטטיסטיקה האמריקאית מראה שמתוך 238 מקרי מוות הקשורים לנשיכות כלב בין 1979 ל-1998, שמונה היו של צ'או צ'או. המספר הזה אינו גבוה יחסית לגזעים גדולים אחרים, אבל הוא מצביע על הצורך בסוציאליזציה ובאילוף נכונים.

גזע אחד שמעניין להשוות לצ'או צ'או הוא האירייזיר. האירייזיר פותח בגרמניה בשנות השישים בדיוק מהכלאה של צ'או צ'או עם וולפספיץ וסמויאד. המטרה הייתה ליצור כלב משפחה עדין יותר, עם חלק מהאופי המיוחד של הצ'או צ'או אבל פחות מהריחוק והדומיננטיות. ההשוואה הזאת מאירה על הצ'או צ'או באור מעניין: אם האירייזיר הוא הגרסה הממוזגת, הצ'או צ'או הוא המקור הטהור, השלם, עם כל המורכבות שלו.

הצ'או צ'או הוא כלב שקט יחסית. הוא לא נובח ללא סיבה, וכשהוא נובח, יש לזה משמעות. הוא יצפה, יקשיב, ינתח. כשהוא מרגיש שמשהו לא בסדר, הוא יסמן. בעלים רבים מעריכים את השקט והרוגע שלו, במיוחד בהשוואה לגזעי ספיץ אחרים שהם הרבה יותר קולניים. השקט הזה, בשילוב עם המבט החודר והרציני, יכול להפחיד אנשים שלא מכירים אותו. הצ'או צ'או לא מנסה להפחיד. הוא פשוט צופה, מחכה, ומעריך את המצב בדרכו השקטה.

לצ'או צ'או יש שני סוגי פרווה מוכרים: חלקה ומחוספסת. הפרווה החלקה קצרה, צפופה, ונשכבת צמוד לגוף, וקל יותר לטפל בה. הפרווה המחוספסת ארוכה יותר, עם פרווה תחתית עבה במיוחד, ויוצרת את רעמת האריה המפורסמת. שתי הגרסאות דורשות תחזוקה שוטפת, אבל הארוכה דורשת יותר תשומת לב כדי למנוע קשרים וסבכים. הבחירה בין השתיים היא עניין של העדפה אישית ושל היכולת שלכם להתחייב לטיפוח.

בסופו של דבר, הצ'או צ'או הוא כלב שמלמד אותך משהו על עצמך. הוא לא ייתן לך אהבה בחינם. הוא יגרום לך לעבוד בשביל הקשר. וזאת בדיוק הסיבה שבעלים שמצליחים ליצור איתו קשר אמיתי, מפתחים קשר חזק במיוחד. יש משהו באהבה שהרווחת בעבודה קשה שהיא מתוקה יותר מאהבה שקיבלת בחינם.

הקשר עם ילדים בבית יכול להיות מצוין אם הילד מכבד את הגבולות של הכלב. צ'או צ'או שגדל עם ילדים יהיה סבלני ומגן כלפיהם, אבל הוא לא יסבול התעללות או חוסר כבוד. חשוב ללמד ילדים איך להתקרב לכלב, מתי לעזוב אותו בשקט, ואיך לקרוא את הסימנים שלו. כמו עם הרבה גזעים, רוב התקריות קורות כשהכלב לא מקבל מרחב משלו.

מבחינה בריאותית, הצ'או צ'או סובל ממספר בעיות משמעותיות. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: 48.6 אחוזים מהצ'או צ'או סובלים מדיספלסיית מרפק, הנתון הגבוה ביותר מבין כל גזעי הכלבים. דיספלסיית ירך נפוצה גם היא בשיעור 6.44 אחוזים, כפול מהממוצע הכללי. גלאוקומה תורשתית פוגעת ב-4.7 אחוזים, פי חמישה מהממוצע. בעיות עור כמו אלופציה X ואטופיק דרמטיטיס נפוצות. קיימת גם נטייה לסרטן קיבה עם יחס סיכויים גבוה במיוחד. דלקת לבלב, סוכרת, ומחלות אוטואימוניות שכיחות יותר בגזע. תוחלת החיים הממוצעת היא 12.1 שנים.

צבעי הפרווה של הצ'או צ'או מגוונים וכוללים חמישה צבעים מוכרים על פי התקן: אדום (מזהוב בהיר עד חום-אדום עמוק), קינמון (משזוף בהיר עד חום), שחור, קרֶם, וכחול. לכל צבע יש את היופי הייחודי שלו, והבחירה היא לרוב עניין של טעם אישי. חשוב לדעת שלמרות שיש המעדיפים צבעים מסוימים, הצבע לא משפיע על האופי או הבריאות. כמו כן, ישנם צבעים נדירים כמו לבן ומרל, אבל הם לא מוכרים בתקן הרשמי.

הטיפוח של הצ'או צ'או הוא פרויקט בפני עצמו. הפרווה העבה, בין אם קצרה או ארוכה, דורשת הברשה יומית כמעט. בתקופות הנשירה, פעמיים בשנה, כמות הפרווה שנושרת היא עצומה. הברשה בתדירות גבוהה בתקופות האלה היא הכרחית כדי למנוע קשרים וסבכים. הרחצה צריכה להיות מצומצמת כדי לא לפגוע בשמנים הטבעיים של העור. חשוב גם לגזוז ציפורניים באופן קבוע, לנקות אוזניים, ולשים לב לקפלי העור באזור הפנים שיכולים לצבור לכלוך ולחות.

הצ'או צ'או הוא כלב שקט יחסית. הוא לא נובח ללא סיבה, וכשהוא נובח, יש לזה משמעות. הוא יצפה, יקשיב, ינתח. כשהוא מרגיש שמשהו לא בסדר, הוא יסמן. בעלים רבים מעריכים את השקט והרוגע שלו, במיוחד בהשוואה לגזעי ספיץ אחרים שהם הרבה יותר קולניים.

הקשר עם צ'או צ'או הוא קשר מיוחד. הוא לא יבוא לחבק אותך בכל הזדמנות, אבל כשתצטרך אותו, הוא יהיה שם. הוא לא יבקש תשומת לב מתמדת, אבל כשהוא יושב לידך, תדע שהוא בוחר להיות שם. והבחירה הזאת, של כלב עצמאי שבוחר להיות לצידך, שווה הרבה יותר ממחמאות של כלב שפשוט רוצה לרצות.

אם אתם שוקלים צ'או צ'או, תחשבו אם אתם מוכנים לכלב שלא יאהב אתכם בהתלהבות מיד כשתכנסו בדלת. כלב שייקח זמן להתחמם אליכם, אבל כשהוא יתחמם, הוא יהיה נאמן יותר מכל גורם אחר בחייכם. צ'או צ'או לא מתאים לכולם, אבל למי שמבין אותו ומקבל אותו כמו שהוא, הוא אחד הכלבים המיוחדים בעולם.

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים