Canadian Eskimo Dog

יש מיתוס נפוץ שגורס שכלבי מזחלות הם אגרסיביים, קשים לאילוף, ומתאימים רק לאנשים שגרים בקוטב הצפוני. חלק גדול מהתפיסה הזאת נובע מסרטי טבע שמראים להקות כלבי האסקי נובחים ורבים ביניהם. האמת על הכלב האסקימו הקנדי, אחד מגזעי המזחלות העתיקים והנדירים בעולם, היא הרבה יותר מורכבת ומרתקת.

כדי להבין את הכלב האסקימו הקנדי, צריך להתחיל לפני כאלף שנים. בני ת'ולה, אבותיהם של האינואיט המודרניים, חצו את מיצר ברינג מסיביר עם כלביהם. הכלבים האלה לא היו סתם חיות מחמד. הם היו כלי קיום הכרחי. בלעדיהם, ההישרדות באחת הסביבות הקשות על פני כדור הארץ הייתה כמעט בלתי אפשרית. האינואיט מעולם לא התייחסו לכלב האסקימו כאל חיית מחמד במובן המערבי, אלא כאל כלי עבודה חיוני להישרדות. ההסתכלות הזאת עיצבה את האופי של הגזע בצורה שלא דומה לשום כלב אחר שאני מכיר.

המחקרים הגנטיים של השנים האחרונות מגלים תמונה מרתקת. הכלב האסקימו הקנדי והגרינלנד האסקי, למרות הבידוד הגיאוגרפי שלהם, הם למעשה אותו גזע. בדיקות מיטוכונדריאליות הראו שלשניהם הפפלוטייפ A31, מוטציה גנטית שאינה קיימת באף כלב מודרני אחר. ההתאמה הגנטית הקרובה ביותר נמצאה בכלב בן אלף שנים מפלורידה. מחקר מ-2018 גילה שכל הכלבים הילידיים שהגיעו לאמריקה בגל ההגירה הראשון, לפני 12,000 שנה, נכחדו כליל. הכלב האסקימו הקנדי שייך לגל השני, שהגיע עם בני ת'ולה לפני כאלף שנה. הוא נציג של שושלת עתיקה שאין לה תחליף.

התלות הזו בכלב לצורך הישרדות יצרה שרשרת סיבה ותוצאה ייחודית. כלבים שלא היו חזקים מספיק, אמיצים מספיק, או אינטליגנטים מספיק כדי לשרוד בתנאי הארקטי לא העבירו גנים. מי שנשארו הם הקשוחים, החכמים, והנאמנים ביותר. כלב שהיה צריך לגרור מזחלת במשקל מאות קילוגרמים על פני קרח ושלג בטמפרטורות של מינוס ארבעים, לצוד כלבי ים ודובי קוטב, ולעיתים לחפש את מזונו בעצמו. הברירה הטבעית בשילוב ברירה מלאכותית אינטנסיבית יצרה גזע שהוא כמעט בלתי שביר פיזית ונפשית.

האופי הנובע מההיסטוריה הזאת הוא תמהיל מורכב. מצד אחד, הכלב האסקימו הקנדי נאמן עד אין קץ לבעליו. הקשר שנוצר בינו לבין המושך שלו במזחלת הוא קשר של שותפות מוחלטת. בתחום הקוטב הצפוני, טעות של המושך פירושה מוות לכלב ולאדם, והכלב ידע זאת. מצד שני, מדובר בכלב בעל דחף טרף חזק במיוחד. הסיבה פשוטה: בחורפים קשים, הכלבים נאלצו לחפש מזון בעצמם. כלב שלא היה מסוגל לצוד לא שרד. לכן, גם היום, הכלב האסקימו הקנדי יכול להיות מסוכן לחתולים, לארנבות, ולחיות קטנות אחרות. לא מתוך רשעות, אלא מתוך דחף הישרדותי שעבר בגנים במשך אלפי שנים.

המראה החיצוני של הגזע מספר את אותו סיפור. הפרווה הכפולה, העבה והצפופה, עם פרווה תחתונה רכה ושערות שמירה קשות, מגנה על הכלב בטמפרטורות של מינוס חמישים. האוזניים הזקופות, המשולשות, מפחיתות אובדן חום. הזנב המסולסל מעל הגב משמש כצעיף טבעי כשהכלב ישן. הרעמה העבה סביב הצוואר, בעיקר אצל הזכרים, מוסיפה נפח ומגנה על אזור רגיש במיוחד. כל פרט במבנה הפיזי שלו נועד לשרוד תנאים שאנחנו לא יכולים לדמיין.

הדמיון החיצוני שלו לזאב אינו מקרי. חוקרי הקוטב מהמאה התשע עשרה, כמו סר ג'ון פרנקלין במשלחת קופרמיין, תיארו את הכלבים האלה ככמעט בלתי נבדלים מזאבים אמריקאים. ההבדל העיקרי, הם ציינו, היה בזנב: קצר ומסולסל יותר. אבל בניגוד למה שחשבו אז, בדיקות גנטיות מודרניות מראות שאין בכלב האסקימו הקנדי דם זאב טרי. הוא כלב ביתי עתיק, לא הכלאה.

האינטליגנציה של הגזע גבוהה מאוד, אבל היא לא תמיד מתבטאת בצורה שאנחנו רגילים לה. כלב מזחלות לא יכול להיות כנוע בצורה עיוורת, כי הוא צריך לקבל החלטות בשטח בזמן אמת. לכן, הכלב האסקימו הקנדי הוא מהיר תפיסה אבל גם עצמאי בדעתו. הוא יבין פקודה מהר מאוד, אבל הוא גם יחשוב פעמיים לפני שיבצע אותה אם נראה לו שההיגיון של הפקודה מפוקפק. התכונה הזאת, שהופכת אותו לכלב עבודה מעולה, יכולה להיות מאתגרת בבית. הוא לא יסבול חוסר עקביות או מנהיגות חלשה.

מבחינת סוציאליזציה, יש להשקיע מאמץ מיוחד בגיל הרך. הגור צריך להיחשף למגוון רחב של אנשים, מקומות, וכלבים אחרים מגיל צעיר. הוא נוטה להיות חשדן כלפי זרים, וזה טבעי לכלב ששימש גם כשומר וכמגן על המשפחה האינואיטית. סוציאליזציה טובה לא תהפוך אותו לכלב שנעים לכל אדם שהוא פוגש, אבל כן תמנע תגובות קיצוניות של חשדנות או תוקפנות.

האימון צריך להיות מגוון ומשתנה. חזרות מונוטוניות ישעממו אותו במהירות. הוא צריך אתגרים חדשים, משימות משתנות, ומשחקי חשיבה. עבודת אף יכולה להיות מצוינת עבורו, כי הוא נבנה לעקוב אחר ריחות גם במרחקים גדולים. שילוב של אילוף ספורטיבי עם אילוף ציות נותן את התוצאות הטובות ביותר.

הגזע ידוע בקוליות הרבה שלו, כמו רוב גזעי הספיץ. נביחות, יללות, נהמות. אלו כלבים שמשתמשים בקול שלהם כאמצעי תקשורת עיקרי, ומי שגר בדירה עם קירות דקים עלול למצוא את עצמו במצב לא פשוט. האימון לקוליות מצריך עבודה ממוקדת כבר מגיל גור.

חשוב להבחין בין הכלב האסקימו הקנדי לבין האסקי הסיבירי והאלסקן מאלמוט. שלושתם כלבי מזחלות, אבל ההבדלים משמעותיים. האסקי הסיבירי קטן יותר, קל משקל, ובנוי למהירות על פני מרחקים ארוכים. האלסקן מאלמוט גדול וכבד יותר, בנוי לנשיאת משקל כבד על פני מרחקים בינוניים. הכלב האסקימו הקנדי נמצא איפשהו באמצע, אבל הוא הקשוח מכולם. הוא נבנה לעבוד בתנאים הכי קשים שיש, עם הכי פחות תמיכה אנושית. מבחינת אופי, הוא נחשב לעיתים לחשדן יותר כלפי זרים ופחות סובלני לכלבים אחרים מאותו המין, בעיקר זכרים.

הבריאות של הכלב האסקימו הקנדי טובה יחסית, תוצאה של ברירה טבעית קשה שסיננה חולשות גנטיות. תוחלת החיים היא בסביבות שתים עשרה עד חמש עשרה שנים. עם זאת, הוא רגיש מאוד לחום ועלול לסבול ממכת חום במהירות.

הצורך בפעילות גופנית של הגזע הזה הוא עצום. טיול רגלי של שעה לא יגרד אפילו את פני השטח. הוא צריך עבודה. ספורט כלבי כמו מזחלות, קארטינג (גרירת עגלה), סקיג'ורינג (גרירת סקי), או לפחות ריצה לצד אופניים. בלי פורקן פיזי אינטנסיבי, כלב אסקימו קנדי ימצא לעצמו תעסוקות שלא תאהבו: חפירות בחצר, לעיסת רהיטים, נביחות בלתי פוסקות.

אחד הסיפורים המורכבים בהיסטוריה של הגזע הוא פרשת הריגת כלבי המזחלות על ידי משטרת הרכובים הקנדית (RCMP) בין 1950 ל-1970. בשיא פריחתם, בשנות העשרים של המאה העשרים, חיו כ-20,000 כלבי אסקימו קנדי בארקטי הקנדי. הם שימשו את משלחות הקוטב הנועזות ביותר. חוקרי קוטב כמו רואלד אמונדסן ורוברט פירי הסתמכו על הכלבים האלה במסעותיהם לכיבוש הקטבים. בלעדיהם, ההיסטוריה של חקר הקוטב הייתה נראית אחרת לגמרי. אבל אז הגיע עידן אופנועי השלג, בשילוב עם מדיניות ממשלתית שנויה במחלוקת. עשרות אלפי כלבים נהרגו בתקופה הזאת, בצעד שנוי במחלוקת עמוקה. האינואיט רואים בזה ניסיון מכוון לשבור את אורח חייהם המסורתי, בעוד שהמשטרה טוענת שזה נעשה מטעמי בריאות הציבור. ב-2019, ממשלת קנדה התנצלה רשמית על ההרג ועל ההתעללות באינואיט, והקצתה 20 מיליון דולר כפיצוי. הנזק לגזע היה כמעט אנוש. מ-20,000 כלבים בתחילת המאה העשרים, נותרו רק כ-300 כלבים טהורים ב-2008.

בשנת 2001 הושק מירוץ המזחלות השנתי איוואקאק, שנועד לקדם את השימוש המסורתי בכלבים ולהחיות את הגזע. רק מושכי מזחלות אינואיט וכלבי אסקימו קנדי טהורים מורשים להשתתף. המירוץ הוא לא רק תחרות, אלא הצהרה תרבותית. הוא מזכיר לעולם שהשימוש בכלבי מזחלות הוא לא נחלת העבר, אלא מסורת חיה ונושמת.

המאמצים לשימור הגזע החלו בשנות השבעים. בריאן לאדון, שקיבל את המשימה מהבישוף אומר אלפרד רובידו, אסף כלבים מקהילות אינואיט מרוחקות בבאפין איילנד, בותיה פנינסולה, ומלוויל פנינסולה, והחל בתוכנית רבייה שהצליחה להציל את הגזע מכליה מוחלטת. כיום, לכלב האסקימו הקנדי יש מושבה גנטית מהגדולות בעולם אצל לאדון, והגזע נמצא בעלייה איטית אבל יציבה.

החוק בנונאווט ובטריטוריות הצפון מערביות מחייב ציד דובי קוטב באמצעות כלבי מזחלות, לא באמצעות אופנועי שלג. הסיבה היא שהכלבים חשים בנוכחות דוב הרבה לפני שבן אדם יכול לחוש בה. רעש אופנוע השלג מסתיר את נוכחות הדוב, בעוד שהכלבים מריחים אותו מרחוק ומסמנים אזהרה. ידע מסורתי שהציל חיים אינספור.

הבריאות של הכלב האסקימו הקנדי טובה יחסית, תוצאה של ברירה טבעית קשה שסיננה חולשות גנטיות. תוחלת החיים היא בסביבות שתים עשרה עד חמש עשרה שנים. עם זאת, הוא רגיש מאוד לחום ועלול לסבול ממכת חום במהירות. אסור להחזיק אותו באקלים חם ללא מיזוג אוויר וצל קבועים. הפרווה דורשת טיפוח אינטנסיבי בעיקר בעונת הנשירה השנתית, כשהכלב משיל את כל הפרווה התחתונה בבת אחת. בשאר ימות השנה, הברשה שבועית מספיקה.

השהות עם הכלב האסקימו הקנדי בבית דורשת התארגנות מיוחדת. אלה כלבים שמתענגים על קור. הם יעדיפו לישון בחוץ בחורף מאשר בפנים ליד התנור. זה אינסטינקטיבי. בחוץ הם מרגישים בטוחים, בבית הם עלולים להתחמם יתר על המידה. לכן, גינה עם צל וזרימת אוויר טובה היא כמעט חובה. בתוך הבית, יש לדאוג למקום קריר ומוצל, ולמים זמינים תמיד.

מבחינת תזונה, הכלב האסקימו הקנדי לא צריך אוכל מיוחד, אבל חשוב לשים לב לכמויות. הוא נוטה לאגור אנרגיה בתקופות של שפע, כמו כלב שעבר דורות של רעב עונתי. לכן, יש למדוד את האוכל בקפידה ולמנוע אכילת יתר. פעילות גופנית אינטנסיבית דורשת גם תזונה מתאימה, עם דגש על חלבון ושומן איכותיים.

הגזע הזה לא מתאים לכל אחד. הוא מתאים לאנשים שמבינים מה זה כלב עבודה אמיתי, שגרים באקלים קר, שיש להם זמן ומרחב לספק לו את רמת הפעילות שהוא צריך. הוא לא מתאים למתחילים, לא לדירות קטנות, לא לאקלים ישראלי בלי מיזוג מתמיד. מי שמחפש כלב ספה שאיתו יוצאים לטיול של חצי שעה כשיש מצב רוח, שיחפש גזע אחר.

אבל למי שכן מתאים, שאין לו בעיה עם אתגר ועם עבודה קשה, הקשר עם הכלב האסקימו הקנדי הוא אחד החזקים שיש. יש משהו בעבודה משותפת עם כלב ששרד אלפי שנים בתנאים הכי קשים שיש. משהו בקשר שנוצר כשאתה והכלב שלך עובדים יחד במזחלת, ברוח, בשלג, בקור. זה קשר אחר. קשר של אמון מוחלט, כבוד הדדי, ושותפות.

שווה לחזור על זה: הגזע הזה הוא לא תחביב. הוא אורח חיים. מי שלוקח על עצמו כלב אסקימו קנדי, לוקח על עצמו מחויבות לספק לו את העבודה הפיזית והמנטלית שהוא צריך, גם כשלא מתחשק. בתמורה, הוא מקבל שותף נאמן, אמיץ, ואינטליגנטי שאין שני לו.

נכתב על ידי אייל קליין, מאלף כלבים